ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וילך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות. בבוא כל ישראל לראות את פני ה' אלהיך במקום אשר יבחר, תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם. הקהל את העם האנשים הנשים והטף למען ישמעו ולמען ילמדו ליראה את ה' ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת (ל, יב).
חג הסוכות במוצאי שביעית, הוא הזמן בו נקהלים כל ישראל אל המקדש לשמוע את המלך קורא באזניהם ספר משנה תורה. דרש על כך ר' אלעזר בן עזריה (חגיגה, ג, א):
האנשים באים ללמד. הנשים באות לשמוע. טף למה בא? אלא ליתן שכר טוב למביאיהם. לכאורה אינו מובן, מדוע יקבלו שכר אם אין תועלת בהבאת הטף (כי אם נאמר שהקטנים עצמם לומדים ליראה את ה' כאשר יגדלו, הרי ישנה מטרה בהבאתם, ואין צורך לומר כדי ליתן שכר למביאיהם).
אלא נראה שמצות הקהל עיקרה להורות שעם ישראל על כל שדרותיו הוא עם אחד המהווה חטיבה אחת אשר אחד משלים את השני. ולפיכך לאחר שנת השמיטה כאשר הובלטה אחדותן של ישראל בשמיטה. כאשר כולם היו שווים בזכות לאכול פירות וכל גידולי השדה מכל שדות ארץ ישראל, ולא היה ניכר מי הבעלים על השדה ומי רק אורח בה, ובחג הסוכות מועד בו האדם מרגיש את ארעיותו בעולם באופן מיוחד )כאשר ביארנו בעזרת השם בפרשת אמור). ובעיקר בחג החל במוצאי שביעית כאשר לא כמו בכל חג הסוכות שהאסמים מלאים והיקבים משיקים תירוש וכו', השנה האוצרות ריקים לאחר שנת השמיטה, ומובן שכאשר האוצרות מלאים יש חשש שאדם ירגיש יותר בחשיבות של עצמו מאשר בשעה שאחרים התחלקו עמו בתנובת שדהו. במועד זה כל ישראל נאספים לא רק המבוגרים אלא הטף אשר אינו מבין ואינו יודע, כל הבאתו היא כדי שיהיו נוכחים כל ישראל. עצם ההמצאות בקרב כולם היא המטרה. שותפות אחדותית זו מביאה אותם לחטיבה אחת גם במישור הרוחני. לאחר שבשנה השביעית ישראל הרגישו במוחש את השייכות ההדדית במזון החומרי, בחג הסוכות הזה הם מוחשים ומודעים את ההשלמה שכל אחד משלים את רעהו ורעותו בקיום העליון התורני של העם.
בזה יש להבין את דברי הגמרא במסכת חגיגה (שם) שרבי אלעזר בן עזריה דרש שלשה דברים (לפי פירוש רש"י שם), דבר ראשון הנזכר לעיל. דבר שני:
אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם (דברים, כו, יז) אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם אף אני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם. ועוד פתח ואמר (קהלת, יב, יא), דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד. למה נמשלו דברי תורה לדרבן? מה דרבן מיכוון הפרה לתלם אף דברי תורה מכוונים לומדיהן מדרכי מיתה לדרכי חיים. אי מה דרבן מטלטל אף דברי תורה? (כלומר אינם קבועים וניתנים לשינויים) תלמוד לומר וּכְמַשְׂמְרוֹת אי מה מסמר זה חסר? (כאשר תוקעים אותו בכותל הוא נוקב את הכותל) תלמוד לומר נְטוּעִים מה נטיעה פרה ורבה אף דברי תורה. בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת אלו תלמידי החכמים שיושבין אסופות אסופות (קבוצות קבוצות) ועוסקין בתורה הללו מתירין והללו אוסרין הללו מטמאין והללו מטהרין הללו פוסלין והללו מכשירין. שמא יאמר אדם היאך אני למד מעכשיו, תלמוד לומר, נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד אל אחד נתנן פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא, דכתיב (שמות, כ, א), וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אף אתה עשה אוזניך כאפרכסת וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי המטמאים ודברי המטהרים.
נראה שכל שלושת המאמרים הנ"ל שייכים אחד לשני ולא לחנם דרשם ראב"ע ביחד. כפי שהסברנו ענין הקהל הוא האחדת ישראל וזהו שדרש, אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם אף אני אעשה אתכם. ישראל מתאחדים בקבלת מלכות שמים שנאמר, שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד פסוק זה אמרו השבטים ליעקב לפני פטירתו. לומר. מה אתה אין בלבך אלא ה' אחד אף בלבנו. השבטים הרגישו שאף על פי שדרכם נפרדת, אינם עובדי ה' בנפרד, אלא, כולם משלימים אחד את השני בעבודת ה'. ובזה הם ממשיכים את יעקב אביהם שהוא מאחד את כל הכוחות שלהם בכוח, אותם כוחות המתגלים אצלם בפועל. ורק על ידי השלמת אחד לרעהו נבנה בית ישראל. אחדות זו נמשכת בכל דורות ישראל על כן הקדוש ברוך הוא עושה אותנו חטיבה אחת. בהיותנו חטיבה מיוחדת המקורבת להקדוש ברוך הוא יותר מכל משפחות האדמה בהכרח שגם הקדוש ברוך הוא קרוב אלינו יותר.
לבסוף הוסיף ראב"ע, התורה שהיא כלי חמדה שניתן לישראל דוקא. מנחה אותם בדרך הנכונה ומביאתם לחיי עולם הבא. אכן, גם בעולם הזה דומה התורה לנטיעה הפרה ורבה, ומוסיפה ברכה בכל אשר יעשה האדם. כאשר אדם בא ללמד תורה והוא רואה שחכמי ישראל חולקים הללו מטמאים והללו מטהרים עליו לדעת כי נתנו מרועה אחד אל אחד נתנם פרנס אחד אמרן משה קיבל תורה מסיני. התורה שבכתב לשונה קבועה כפי שהקדוש ברוך הוא אמר ונתן (זהו הפירוש אל אחד נתנם). ואילו תורה שבעל פה נאמרה למשה והוא אמרה לישראל בלשונו ולאו דוקא כפי שהקדוש ברוך הוא מסר לו בלשון קבועה. כל הדברים האלו נתנו מסיני, וזהו פרנס אחד אמרן. בתורה שבכתב אין מחלוקת, המחלוקת, כיצד להבין את התורה, קיימת בתורה שבעל פה, לפי שנאמרה כללים וכיצד ללמד מתוך כללים אלו, יש מחלוקת, כיצד לדמות דבר לדבר וכו'. מחלוקת נובעת מתוך השוני המהותי בין החכמים ובגלל השוני שביניהם גם אם הם חיים בתקופה אחת, וכל שכן כאשר הם חיים בתקופות שונות. נמצא שהתורה בכוונה נאמרה כללים כדי שהחכמים יוכלו להבין כל אחד לפי דרכו ואם אדם לומד רק דעה אחת הוא חסר בידיעת התורה. כי שלמות התורה היא בהבנת כל הדעות (כמובן שכל דעות אלו יש להן ערך כאשר הן יוצאות מתוך ידיעת כל התורה ואז אותו חכם השלם בהבנת התורה, לא התורה מתגלית בהבנה מיוחדת לו. אבל אדם שאינו שלם בידיעת התורה גם מחשבותיו הן רעיונות של עצמו, ולא תורה מדברת מתוך גרונו).
לזה כיונו חז"ל שמשה רבינו שקול כנגד ששים רבוא בני ישראל. ביאר הרמב"ן בדרשתו תורת ה' תמימה, ששים ריבוא הם כלל כל הדעות הנמצאות בעולם ולכן התורה ניתנה בהם, כאשר כל צורות ההבנה בתורה היו קיימות. משה שהוא כולל את כל הדעות בכוח קיבל למעשה את התורה בכל צורות הבנתה. ועל זה אמרו חז"ל, מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתן למשה בסיני. כלומר, בכוח היתה כבר הבנה כזאת בתורה אלא שאותו תלמיד מוציא אותה לפועל. ודוק"ה. אמנם פסק ההלכה נקבע לפי הרוב משום שכן ציותה התורה להתנהג. אולם ישנו גם פירוש כדעת המיעוט ויתכן שבדורות הבאים רוב החכמים יסכימו לדעת היחיד, ומזמנם והלאה תקבע ההלכה כאותו יחיד שהרבים בחכמי התורה יסכימו עמו. זו עיקר דרשת ר' אלעזר בן עזריה, הקדוש ברוך הוא והתורה בכללותה וישראל, מהווים כולה חטיבה אחת, הגוונים השונים בעם בין בחומר ובין ברוח הינם למעשה דבר שלם אחד וזה באה פרשת הקהל להדגיש בחג הסוכות שלאחר שמיטה.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
לימוד ליל הושענה רבה התשפ"ז ״אז בשביל מה התפללתי?״ — על כוחה של תפילה
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.
לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.
לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.
שמונה פרקים לרמב"ם בריאות הנפש והגוף בראי הרמב"ם
שיעור 7
השיעור עוסק בהקבלת הרמב"ם בין בריאות וחולי הגוף לבין כוחות ותכונות הנפש, ומסביר כיצד סטייה מדרך השכל פוגעת בחוש הבריא של האדם. מתוך כך מודגשת חשיבותם של תיקון המידות, התורה והשמחה כרפואה נפשית מהותית המחזירה את האדם לתפקוד ולחיות אמת.
