ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- פרה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
לפי ההסבר שה"פרה" באה לכפר על חטא העגל, צריך להבין את העיתוי שבו נצטוו עליה: לפי המבואר בחז"ל, מצות פרה נאמרה להם במרה, שנאמר: "שם שם לו חוק ומשפט ושם ניסהו", ופרש רש"י: "במרה ניתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם: שבת, פרה אדומה ודינין" 1 . ולכאורה קשה:
א. איך נצטוו על מצות פרה לפני שחטאו בחטא העגל?
ב. וכמו כן קשה, הרי מטרת ה"פרה" לטהר מטומאת מת, ואם לא היו חוטאים בחטא העגל לא היו מתים, שבלוחות הראשונות נאמר "חרות על הלוחות" - "אל תקרי חרות אלא חירות - חירות ממלאך המות", ועל אותה שעה נאמר עליהם: "אני אמרתי אלקים אתם ובני עליון כולכם" (תהילים פ"ב), שנעשו כמלאכים שחיים לעולם, ורק אחרי שחטאו נאמר "אכן כאדם תמותון", (שם), ואם כן לפני שחטאו לא היו צריכים את הפרה לטהרם?
ג. בירושלמי (הובא ברש"י מסכת מגילה דף כ"ט.) "בדין הוא שתקדים חודש לפרה, ולמה פרה קודמת שהיא טהרתן של ישראל", וגם כאן אנו רואים שנוי קריאת הפרשות מסדר הויתם, שהטהרה היתה בפועל אחרי ר"ח ניסן (בב' בניסן נשרפה הפרה), וקריאת פרשת פרה הוקדמה לפני פרשת החודש, וצריך להבין אם טהרתן של ישראל כל כך חשובה למה לא הקדימו את שריפת הפרה לר"ח ניסן?
ד. הפרה היא "טהרתן של ישראל" במובן הרחב של הדברים, ומרמזת לתשובה שמטהרת מהחטא. והנה גם בענין התשובה אנו מוצאים סדר הפוך, שרעיון התשובה כבר קיים לפני הבריאה "בטרם הרים יולדו ותחולל ארץ ותבל" ואח"כ "תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם" (תהילים צ') (ע"פ הגמ'), ולכאורה מה שייך תשובה קודם החטא? נראה שלאור כל השאלות הנ"ל קשור לפענוח חוק פרה אדומה "וחוקה חקקתי וגזירה גזרתי ואי אתה רשאי להרהר אחריה". ואעפ"כ אין אנו פטורים מלדרשה כמו שדרשה ר' משה הדרשן.
הבנת התורה - בדרך נבואה וחכמה
מצוות פרה אדומה היא חוק מחוקי התורה שאין אתה רשאי להרהר אחריה. האם יש מקום להתעמק להבין סודה או שהיא נעלת מהבנה אנושית?
נראה להוכיח מהמדרש הבא:
"ויקחו אליך פרה אדומה - אמר לו הקב"ה : אני מגלה לך טעמי תורה, אבל לאחרים חוקה... ואמר ר' אחא בר חנינא דברים שלא נגלה למשה נגלו לר' עקיבא, שנאמר: "וכל יקר ראתה עינו זה ר' עקיבא ... ר' אחא בר חנינא בר חנינא אמר: בשעה שעלה משה לשמי מרום, שמע קולו של הקב"ה, שהוא יושב ועוסק בפרה אדומה, ואומר הלכה בשם העליונים והתחתונים ברשותך, ואת יושב ואומר הלכה משמו של בשר ודם?! .... אמר לו הקב"ה : חייך שהוא מחלציך, הה"ד: ושם האחד אליעזר אותו המיוחד אליעזר" (פסיקתא פרה).
הרי לנו שלמשה נתגלה סוד פרה אדומה. וצריך להבין:
א. מדוע רק למשה נתגלה סוד פרה אדומה, ומדוע לא גילה את הסוד הזה לישראל?
ב. יש להבין את הנאמר במדרש, שרק למשה גילה הקב"ה סוד פרה אדומה, והרי המדרש ממשיך ואומר שלר"ע וחבריו נגלו דברים שלא נתגלו למשה, ואם כן ר"ע עדיף על משה בידיעת טעמי תורה?
ג. מדוע מצאנו שדוקא ר' אליעזר עוסק בפרה אדומה, ולא ר"ע שהגמ' במנחות אומרת עליו שדורש כתרי אותיות ומשה רבנו שואל את הקב"ה מדוע אינו מוסר לו את התורה?
נראה לומר, שהדברים שנגלו למשה, אינם אותם הדברים שנגלו לר"ע וחבריו. למשה רבנו נגלו טעמי החוקים ולר"ע טעמי המשפטים. וביאור הדבר: את החוקים לא ניתן להבין בדרך החכמה, כי יש בהם סתירות מחשבתיות פרדוקסים הלכתיים, כמו פרה אדומה שמטהרת טמאים ומטמאה טהורים, אולם דרך ההשגה של משה רבנו בתורה, היא על ידי נבואה וחזון, "פה אל פה אדבר בו במראה ולא בחידות", ובדרך השגה כזאת נבואית חושית אשר להשיג טעם פרה אדומה, ולטעום בה טעם של השגת אלוקות, מה שאין כן ר"ע שהוא שורש תורה שבעל פה, וחידושי תורה שלו בדרך חכמה, הוא משיג יותר את משפטי התורה בדרך הפלפול וההיקש, וכך חדש בה חידושים שלא נגלו למשה רבנו, אבל את חוק פרה אדומה לא היה יכול להבין, שכן רק בחוש נבואי אפשר לטעום בו טעם ערב 2 .
והנה כשמשה רצה להבין בשכלו את סוד התשובה המכפרת על חטא העגל, ובקש "הודיעני נא את דרכיך" ענה לו הקב"ה: "לא תוכל לראות את פני כי לא יראני האדם וחי" (כי תשא, ל"ג כ') ואמרו בגמ' (מגילה י"ט:) "א"ר יוחנן: אלמלי נשתייר במערה שעמד בה משה ואליהו, כמלא מחט סידקית לא היו יכולים לעמוד בפני האורה, שנאמר: "כי לא יראני האדם וחי" ופירש הרבי מאיזביצא בעל "בית יעקב" את המשל למחט וסידקית, שתופרת ומחברת דברים, היינו שלא נשאר נקב שיהיה ניכר החיבור והקשר בין אורו יתברך לזה העולם! כלומר, בדרך השכל אי אפשר להשיג את סוד הפרה שהשיג משה רבנו בחזון הנבואה.
והנה סוד פרה אדומה נגלה כאמור דוקא למשה רבנו, ולר' אליעזר שיוצא מחלציו, מפני שדרך לימודו של ר' אליעזר דומה למשה רבנו שלא אמר דבר שלא קיבל מרבו. (חז"ל תיארו את ר' אליעזר בדימויים שמזכירים את משה רבנו. שתי זרועותיו שני ספרי תורה, מוזכר אבן שישב עליה ר' אליעזר כמו אבן שישב עליו משה). ולכן התאווה משה שת"ח כזה יצא מחלציו.
"מי יתן טהור מטמא לא אחד"
חז"ל מסבירים את הקושי להבין את חוק פרה אדומה, מפני הסתירה ההגיונית שבהלכותיה, כדלקמן:
"תנינן כל העוסקין בפרה מטמאים טומאת בגדים, והיו פוסלים אותה במלאכה, היא עצמה מטהרת טמאים, אלא אמר הקב"ה חוקה חקקתי גזירה גזרתי, ואי אתה רשאי לעבור על גזירתי, שנאמר: זאת חוקת התורה" (פסיקתא פרה).
כיצד יתכן שמן הטומאה תצא טהרה אתמהה?! ועל זה באה התשובה שם: "מי יתן טהור מטמא לא אחד - מי עשה כן, ציוה כן, לא אחד!? כלום לא יחידו של עולם!"
והנה ההבדל בין ראשון, לבין אחד, שראשון הוא מספר סידורי, המתאר סדר השתלשלות ענינים, ואחד מורה על יחידה אחת, כלומר, העובדה שהכל בא מיחידו של עולם מיישבת את זה גם לבא טהור מטמא, כיון שגם הטמא, כביכול, בא מיחידו של עולם.
הא כיצד? שאלה זו כבר נשאלה בבית מדרשו של המגיד הגדול ממזריטש: מה הניצוץ המקיים את החטא? והשיב להם: ניצוץ התשובה הטמון בחטא! כאמרתו החריפה של הבעש"ט ש"הרע כיסא לטוב", שע"י החטא יחזור בתשובה ויתרומם למדרגה גבוהה יותר ממה שהיה מקודם, ש"במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד בו".
כל זה יכול להסביר את העובדה שתשובה קדמה לעולם, כיון שהיא התכלית הסופית של העולם, וסוף מעשה במחשבה תחילה, וכבר מלכתחילה נקבע שהעולם יתרומם למעלת בעל תשובה, וזה קיומו של החטא בעולם, כדי שממנו יצא אדם טהור יותר.
הנחש ממית ומחיה
בפרשת חוקת התורה, שבה נאמרה פרשת פרה, מופיע גם פרשת הנחש הממית והמחיה, ושורש אחד לשתי פרשיות הללו, הנחש הוא יצר הרע המסית ומפתה את האדם לעבירה ועל ידי זה הוא ממית אותו, שאין הנחש ממית אלא החטא ממית, וכשמתבוננים בנחש ומשעבדים לבם לאביהם שבשמים, היו מתרפאים "וראה אותו וחי", שהחטא עצמו הוא דחיפה גדולה לאדם לשעבד לבו לשמים, ולחזור בתשובה.
אילת השחר - ונחש מחיה
כיצד יכול להיות נחש מחיה? מובא בתהילים כ"ב "למנצח על אילת השחר מזמור לדוד. א-לי א-לי למה עזבתני וגו'" שאסתר נמשלה לאילת השחר, כמו השחר שהוא סוף הלילה, שהוא שעת חשכה גמורה בלא ירח וכוכבים ובאותה שעה עולה השחר, ומפציע האור כמו אילה שקופצת ונגלת בין ההרים. בשעת חשכה זו התפללה את התפילה הזאת "למה עזבתני" ומיד נענתה בישועה הגדולה שהייתה בימיה.
נראה להסביר הסבר נוסף מדוע נמשלה אסתר לאילה. מובא בגמ' ב"ב ט"ז: "חולל אילות תשמור - אילה זו רחמה צר, בשעה שכורעת ללדת, אני מזמין לה דרקון, שמכישה בבית הרחם ומתרפה (לשון רפיון) ויולדת, ואלמלי מקדים רגע אחד, או מאחר רגע אחד מיד מתה". חבלי לידה מסמלים את היסורים שיבואו לפני הגאולה, והנה אז בא הנחש ומכיש, ומכאיב לכאורה עד כדי מיתה, אבל בכך הוא מציל את עובר ועוזר לו לצאת לחיים, הרי לנו נחש מחיה.
אות הנחש למשה רבנו
משה רבנו מבקש מהקב"ה אות ומופת לגאולתן של ישראל. והקב"ה נותן לו אות שהמטה יהפך לנחש "וישליכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו" (שמות ד' ג'). מהו הסמליות באות הנחש ומדוע ברח משה מפניו, הלא ידע שהוא רק אות? והנה דעת זקנים מבעלי התוספות מבארים שנמשל הוא לפרעה ועבדיו שנושכין וממיתין את ישראל. ולפי זה אפשר להסביר שמשה ברח מפניו מפני שלא היה יכול לסבול את היסורים של ישראל לפני גאולתן, כמו שאמר אח"כ "למה הרעתה לעם הזה" למרות שנאמר לו בפרוש שכך יהיו, אבל כאשר ראה את היסורים שהם עוברים לא היה יכול לסבול אותם, וכמו שאמרו כמה מחכמינו "ייתי ולא אחמיני (שיבא המשיח ולא אראנו מפני פחד היסורים), ואז אמר לו הקב"ה אחוז בזנבו ויהפך בחזרה למטה, והנמשל הוא שמהיסורים האלו גופא תצמח הישועה לעם ישראל ויהפך למטה האלקים המוליך אותם לגאולה.
סוד פרה - מזוקק שבעתיים
"אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף בעליל מזוקק שבעתיים -ר' יוסי ממלחיא, ור' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר: תינוקות שהיו בימי דוד, עד שלא טעמו טעם חטא, היו יודעים לדרוש את התורה מ"ט פעמים טהור, ומ"ט פעמים טמא, והיה דוד מתפלל עליהם ואמר: אתה ה' תשמרם - נטר אורייתהון בלבהון... ואחר כל השבח הזה היו יוצאין למלחמה ונופלין על ידי שהיה בהם דילטורין... אשכבה לוהטים זה דואג ואחיתופל, שהיו להוטים אחר לשון הרע וכו'" (פסיקתא פרה).
הקשר החיצוני בין דרשה זו לפרה אדומה הוא בכך שגם פרה בסימן של מזוקק שבעתיים, שיש בה "שבע פרות, שבעה שריפות, שבעה הזאות, שבעה כבוסין, שבעה טמאים, שבעה טהורים, שבעה כהנים, ואם יאמר לך אדם חסרים הן אמור לו אף משה ואהרן בכלל" (עיין בהערות בהוצאת על הפסיקתא בשם הגר"א), אולם יש קשר פנימי בין פרשת פרה, לבין למוד חכמת התורה. מצד אחד את התורה יש ללמוד בכל דרכי ההבנה מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא, ולהכריע בה ע"פ שקול הדעת, ו"לא בשמים היא" להיות מוכרעת על פי הנבואה או בת קול, אולם מצד שני כיצד אפשר להתיימר להבין ולהשכיל חכמה אלוקית? התשובה לכך, אם הלומד יודע זאת שאינו יכול לרדת לסוד דרכה של תורה, והוא עושה את רצון ה' לדרוש את התורה כפי יכולתו עד שער המ"ט, ואל שער הנו"ן לא יכנס וישאר אצלו בגדר חוקה, אז ישיג בסייעתא דשמיא את התורה הטהורה המזוקקת שבעתיים.
ונראה שהפגם של לשון הרע שדברו בדורו של שאול גורמת לכך שהתורה לא תהיה מזוקקת שבעתיים ולא יוכלו לכוון לאמיתה של תורה. דוגמה לדבר היתה בימי דוד, שדרש וחיפש את מקום המקדש על פי ההלכה, וזכה לכוון למצוא את המקום ועל זה נאמר עליו "וה' עמו - שהלכה כמותו" ואעפ"כ גרמו העוונות שלא יוכלו לבנות את בית המקדש, וזה היה בגלל חטא לשון הרע שמטמא את הלשון. והנה סוד פרה אדומה מרמז לכוח התשובה, ועיקר לשון הרע שדברו דואג ואחיתופל על דוד, היה על כך שלא האמינו בתשובתו על חטאו, שלא תתכן תשובה עליו "רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו באלוקים סלה - רבים - זה דואג ואחיתופל, שהיו רבים בתורה, אומרים - אפשר אדם ששבה את הכבשה, והרג את הרועה, והפיל את ישראל, יש לו תקנה?" (מדרש שוחר טוב ג' ה'), ואפילו אם חזר בתשובה הרי לא מגיע לו להיות מלך, ולבנות את בית הבחירה, וכיון שלא האמינו ביסוד הזה של טהור שיוצא מטמא, שהוא הסוד הנו"ן הנושא הפכים, הרי שלא האמינו ב"אחד" שנותן את התורה ולכן כל חכמתם בתורה לא הועילה להם לכוון לאמיתה של תורה ולא הייתה הלכה כמותם, ועל דבר זה קינאו בדוד שה' עמו (ע"פ סנהדרין צ"ג:), וזה גרם לדוד להיות טרוד במלחמות, ולא היה יכול לבנות את בית המקדש. ועלינו גם כן להיזהר מלדבר דלטורין ומלפסול את הדור מלהיות דורו של משיח אלא להאמין באפשרות שיצא טהור מטמא, ועל ידי זה נזכה שתורתנו תהיה אמרות טהורות כסף צרוף בעליל מזוקק שבעתיים, נצא למלחמות וננצח בהם.
^ 1 הרמז לכך בכתוב "שם שם לו חוק וגו'" היינו חוקת התורה חוק פרה אדומה. ועוד אפשר לקשר בין מצוות פרה אדומה למקום מרה, שנקרא על שם המים המרים שנמתקו ע"י "ויורהו ה' עץ וישלך אל המים וימתקו המים" ואמרו חז"ל שהורהו עץ מר (הרדופי או זית) שכן דרך ה' להמתיק מר במר, לרפא את המים מיניה וביה, וזה כמו חוק פרה אדומה שמטהרת טמאים ומטמאת טהורים "מי יתן טהור מטמא לא אחד!?".
^ 2 ישנה הלצה שיכולה להמחיש את סוגי ההבנה בתורה. אחד חפש במקום אחד אבדה שאבד. שאלו אותו האם הוא חושב שאבד אותה כאן? אמר: לא! ומפני מה אתה מחפש אותה כאן? ענה: מפני שכאן יש פנס שמאיר ואפשר לחפש, אבל במקום שאבדתי אין פנס שאוכל לראות ולחפש שם … וכך הוא לחפש חוקי תורה בדרך ההיקש וההבנה …
^ 2 ישנה הלצה שיכולה להמחיש את סוגי ההבנה בתורה. אחד חפש במקום אחד אבדה שאבד. שאלו אותו האם הוא חושב שאבד אותה כאן? אמר: לא! ומפני מה אתה מחפש אותה כאן? ענה: מפני שכאן יש פנס שמאיר ואפשר לחפש, אבל במקום שאבדתי אין פנס שאוכל לראות ולחפש שם … וכך הוא לחפש חוקי תורה בדרך ההיקש וההבנה …
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
