ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- תורה בכותרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
כל הארץ געשה ועל שולחן המשפטנים עומדת על סדר היום הצעות חוק האוסרות לגדל כלבים מסוכנים.
מהי עמדת התורה ? נציב כאן מספר מקורות (כמובן שאין כאן פסיקת הלכה אלא הצגת מקורות).
הכוונה ללימוד המקורות.
1. כידוע כל עוד לא הגענו לימות המשיח ישנם בעולם בעלי חיים מזיקים וטורפים ואחת הברכות שמופיעות בתורה היא הסרת המזיקים, כפי שניתן לראות במקור מספר 1.
2. כך גם מנבא הנביא יחזקאל בנבואת ימות המשיח (מקור 2).
3. נחלקו חכמינו מהי השבתת החיות המזיקות, האם ייעלמו, או שהטבע שלהם ייתעלה ותכונת ההיזק שלהם תתבטל, כפי שניתן לראות במקור 3.
4. התורה לא רק שמחייבת את האדם לשלם את הנזיקין שגרמה בהמתו אלא גם מחייבת את האדם להרחיק דברים העלולים לגרום למכשלות, כפי שניתן ללמוד במקור 4.
5. המקור לדין זה הוא חובת האדם לעשות מעקה לגגו שמא חלילה אדם ייפול מגגו ויקפח את חייו, במקור מספר 5.
6. כפי שראינו במקור 4, לפי רבי נתן האיסור להשאיר גג ללא מעקה הגורמת לסכנת נפשות מקבלת משמעות רחבה גם של סכנות אחרות כגון:גידול כלב רע. דברי רבי נתן נקבעו בהלכה ואי הסרת הנזק גובלת באיסור עשה ולאו, כפי שפוסק הרמב"ם (מקור 6).
7. וביאר הכסף משנה שנכלל בחובה הזאת איסור גידול כלב רע- במקור 7.
8. במקור 8 אנו רואים הרחבה משמעותית של הדין, הדבר כה חמור עד שאדם שלא מסלק את נזקיו הוא חייב נידוי.
9. כאן ברצוננו להעלות שאלה: לכאורה, נראה שדברי רבי נתן מתייחסים לכלב תוקפני ואכזרי שישנה סכנה בגידולו. אבל שאר הכלבים, האם מותר לגדלם? באלו תנאים? על כך מופיעה הגדרה במשנה שבמקור 9.
10. למה אסור לגדל כלב ? מסביר רש"י במקור 10...
11. לפי דברי רש"י מלבד הנזק הישיר של נשיכה, נאסר גידול כלב גם בגלל הנזק הפסיכולוגי (כפחדים) זו הסיבה שאסרו חכמים לגדל כלבים. וכן מופיע בגמרא (מקור 11) שאדם המגדל כלב מרחיק את אורחיו ואת הנזקקים.
12. רש"י מסביר (מקור 12) שהסיבה שאסרו לגדל כלבים היא: שמונע את העניים מלבוא לביתו.
13. המהרש"א (במקור 13) מסביר שגם כלב שאיננו מזיק אבל אם האחרים פוחדים ממנו הוא "גורם רעה" שמרחיק עניים מלבוא לביתו.
14. נחזור לדברי המשנה שקבעה שאסור לגדל כלב נשאלת השאלה האם האיסור הוא גורף? או שמא ישנן מקרים שמותר לגדל? בגמרא מבואר שבמקומות שהכלב מסייע לשמירה מותר לשחררו בלילה ולקושרו ביום, כפי שמופיע במקור 14.
15. מדברי הגמרא משתמע שאדם שאין לו צורך בטחוני או אחר יימנע מגידול כלבים, כפי שמגדיר הרמב"ם (מקור 15) שהזקם מרובה ומצוי.
16. אבל הטור, שמופיע במקור 16, כתב שהאיסור הוא רק לגדל כלב רע ולא כל כלב.
17. וכך פסק גם השולחן ערוך, כפי שניתן לעיין במקור 17.
18. יש מקום לעיין, מהי הסיבה שקבעו הפוסקים שהאיסור דווקא חל על כלב רע? זה נראה בניגוד לדעת המשנה שנכתב שם "כלב" סתם!! מסביר בשו"ת שואל ונשאל (מקור 18) שהואיל וישנם כלבים רבים שאינם מזיקים אין איסור בגידולם.
19. לכאורה נראה שהואיל ואנו קרבים לימות המשיח גם הכלבים יותר עדינים ופחות מזיקים. כפי שראינו חובה להרוג כלב מזיק ומסוכן, ויש לברר, האם אין בכך איסור של צער בעלי חיים ? מסביר המהרש"ל (מובא בדברי הטור שבמקור 19) שהריגת כלב, אפילו שאינו מזיקו, רק שמפריע ומקלקל את מאכליו מותרת ואין איסור בכך של צער בעלי חיים.
20. וכן כתב הנודע ביהודה (שניתן לראות במקור 20) ש"צער בעלי חיים" הגדרתו רק בעל חיים שמצערו ומייסרו (כלומר, לצער ולהכאיב לבעל החיים) אבל בהמתה אין צער בעלי חיים. וכן, אם יש צורך מעשי, אין בכך צער בעלי חיים.
מקורות:
1. ויקרא פרק כו
(ג) אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם: .....
(ו) וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם:
2. יחזקאל פרק לד
(כה) וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְיָשְׁבוּ בַמִּדְבָּר לָבֶטַח וְיָשְׁנוּ בַּיְּעָרִים:
3. ספרא בחוקותי פרשה א ד"ה פרק ב
והשבתי חיה רעה מן הארץ , ר' יהודה אומר מעבירם מן העולם, ר' שמעון אומר משביתן שלא יזוקו.
4. תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף טו עמוד ב
דתניא, רבי נתן אומר: מניין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו, ואל יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו? ת"ל: +דברים כ"ב+ לא תשים דמים בביתך.
5. שו"ת ציץ אליעזר חלק ד' סימן כב
ח) כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ:
6. רמב"ם הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק יא הלכה ד
אחד הגג ואחד כל דבר שיש בו סכנה וראוי שיכשל בו אדם וימות כגון שהיתה לו באר או בור בחצירו בין שיש בהן מים בין שאין בהן מים חייב לעשות להן חוליה גבוהה עשרה טפחים או לעשות לה כסוי כדי שלא יפול בה אדם וימות. וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה יפה שנ' +דברים ד' ט'+ השמר לך ושמור נפשך, ואם לא הסיר, והניח המכשולות המביאין לידי סכנה, ביטל מצות עשה ועבר על לא תשים דמים.
7. כסף משנה
"וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות-בפ"ק דב"ק דתניא, רבי נתן אומר: מניין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו, ואל יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו? ת"ל: לא תשים דמים בביתך.
8. רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ו הלכה יד
....אבל מי שנידוהו על שאר דברים שחייבים עליהם נידוי אפילו נידהו קטן שבישראל חייב הנשיא וכל ישראל לנהוג בו נידוי עד שיחזור בתשובה מדבר שנידוהו בשבילו ויתירו לו. על עשרים וארבעה דברים מנדין את האדם בין איש בין אשה ואלו הן..... (ז) מי שיש ברשותו דבר המזיק כגון כלב רע או סולם רעוע מנדין אותו עד שיסיר היזקו.
9. תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף עט עמוד ב
אין מגדלין חזירין בכל מקום. לא יגדל אדם את הכלב - אלא אם כן היה קשור בשלשלת. אין פורסין נישובים ליונים - אלא אם כן היה רחוק מן הישוב ל' ריס.
10. רש"י מסכת בבא קמא דף עט עמוד ב
את הכלב - מפני שנושך ומנבח ומפלת אשה מיראתו.
11. תלמוד בבלי מסכת שבת דף סג עמוד א
[רבי שמעון בן לקיש]+ ואמרי לה אמר רבי אבא אמר רבי שמעון בן לקיש: כל המגדל כלב רע בתוך ביתו - מונע חסד מתוך ביתו, שנאמר +איוב ו+ למס
מרעהו חסד, שכן בלשון יונית קורין לכלב למס, רב נחמן בר יצחק אמר: אף פורק ממנו יראת שמים, שנאמר +איוב ו+ ויראת שדי יעזוב.
12. רש"י מסכת שבת דף סג עמוד א
מונע חסד - שאינו מניח העניים לבא לפתחו.
למס - דהיינו כלב.
13. המהרש"א חידושי אגדות מסכת שבת דף סג עמוד א
כבר אמרו במס' בב"ק אסור לאדם לגדל כלב רע בתוך ביתו שנאמר "לא תשים דמים בביתך", אבל הכא מוסיף דאל יגדל כלב אפי' הוא יודע בו שאינו כלב רע ומשום דמונע חסד וכו' דהאורחים והעניים לא ידעו בו שאינו רע וסוברים שהוא רע ויראים ממנו מלבוא לביתו, וכדמייתי הך עובדא דלא היה הכלב רע ולא היה יכול להזיק ומתוך שהיתה האשה סבורה שהוא רע הפילה, ואמר "ויראת שדי יעזוב" וכו' דדרך מגדל כלב להעמידו על הפתח לשמירת ביתו, ויראת שרי שהוא המזוזה [דחקוק עליה שם "שרי"] לשמירת פתח ביתו הוא יעזוב ופורק. ע"ש..
14. תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף פג עמוד א
לא יגדל אדם את הכלב - אא"כ קשור בשלשלאות כו'. תנו רבנן: לא יגדל אדם את הכלב - אלא אם כן קשור בשלשלת, אבל מגדל הוא בעיר הסמוכה לספר, וקושרו ביום ומתירו בלילה. תניא, רבי אליעזר הגדול אומר: המגדל כלבים כמגדל חזירים. למאי נפקא מינה? למיקם עליה בארור.
15. רמב"ם הלכות נזקי ממון פרק ה הלכה ט
וכן אסרו חכמים לגדל חזירים בכל מקום, ולא את הכלב אלא אם כן היה קשור בשלשלת, אבל מגדל הוא כלבים בעיר הסמוכה לספר, ביום קושרו ובלילה מתירו, ואמרו חכמים ארור מגדל כלבים וחזירים מפני שהזיקן מרובה ומצוי.
16. טור חושן משפט סימן תט
ואסור לגדל כלב רע אא"כ הוא אסור בשלשלאות של ברזל וקשור בהן ובעיר הסמוכה לספר מותר לגדלו וקושרו ביום ומתירו בלילה: מי שנפלו לו כלבים וחזירים בירושה אין מחייבים אותו למכרם ביחד אלא מוכרם מעט מעט:
17. שולחן ערוך חושן משפט סימן תט
אסור לגדל כלב רע, אלא אם כן הוא אסור בשלשלאות של ברזל וקשור בהם. ובעיר הסמוכה לספר, מותר לגדלו; וקושרו ביום ומתירו בלילה. הגה: וי"א דהשתא שאנו שרוין בין העכו"ם ואומות בכל ענין שרי, ופוק חזי מאי עמא דבר (הגהת אלפסי החדשים). מיהו נראה אם הוא כלב רע, שיש לחוש שיזיק בני אדם, דאסור לגדלו אלא אם כן קשור בשלשלאות של ברזל.
18. שו"ת שואל ונשאל חלק א - חו"מ סימן לב ד"ה אלא דלזה
גם מתבאר מדברי הגמרא והרא"ש והרמב"ם והרי"ף דלכל הכלבים אסרו שכן כתבו סתם כלב ולא חילקו ומזה ק"ל על הטור ז"ל ח"מ סי' ת"ט שכ' וז"ל ואסור לגדל כלב רע אא"כ הוא אסור בשלשלאות של ברזל וקשור בהם דמנ"ל הא דדוקא בכלב רע הוא דאיכא איסורא ותו קשה איזהו השיעור לקרותו כלב רע. ונ"ל דהטור ז"ל ראה אותם הכלבים של בני אירופא שהם יושבים דוממים ואינם נובחים ולא נושכים והוק"ל דכל כה"ג מאי איכא למיחש ולכן כתב דלא דיברו רק מכלב רע דהיינו שנושך ונובח וכ"ן מדברי מרן הב"י שעל דברי הטור ז"ל הראה מקום לדברי הגמרא בקמא וכ' שפירש"י את הכלב מפני שנושך ונובח ומפלת אשה מיראתו ע"ש וכ"ן דעת מרן בש"ע שפסק כדברי הטור הנז' ע"ש:
19. ט"ז יו"ד סימן קט"ז ס"ק ו' בסופו
"וכתב רש"ל שם מכאן מי שיש לו כלב רע שמזיקו ומפסיד המאכל אפילו אינן נושך שיכול ליתן סם המוות ואינו עובר משום צער בעלי חיים ...ומ"מ שמעתי למחות שלא יתן להם מחט בתוך הלחם דאיכא למיחש שמע ישתגע ואיכא סכנת נפשות טובא עכ"ל.
20. שו"ת נודע ביהודה מהדורה תנינא - יו"ד סימן י
שכל דבר שיש בו צורך להאדם לית ביה משום צעב"ח, וגם לא שייך צעב"ח אלא לצערו ולהניחו בחיים אבל להמית בהמות וחיות וכל מיני בעלי חיים לית ביה משום צעב"ח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אור החיים על הפרשה מלחמת היצר
אור החיים על פרשת כי תצא חלק ב'
השיעור דן בבחינות השונות של "אשת יפת תואר", החל מההליך המעשי הנדרש במלחמה כגון גילוח ראשה והמתנה של 30 יום, ועד לאפשרות שחרורה במידה והשובה אינו חפץ בה. בנוסף, מוצג פירושו של ה"אור החיים" לפיו הפסוקים מהווים משל למלחמתו הרוחנית של האדם ביצר הרע, במטרה לשחרר את נשמתו הטהורה משביה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת יומא
מרכזיותו של סדר העבודה ביוה"כ, ומשמעותו כדרך ההקרבה לה' או כדרך הקירבה אליו. הכפרה ביום הכיפורים, על החטאים ועל מקדש וקודשיו, ובמה נתייחד חטא זה. התענית ביוה"כ כהקרבה עצמית לעומת הקרבת קרבנות. מעלתו של הפרק השמיני במסכת העוסק בתענית ביחס לשאר הפרקים העוסקים במקדש וקודשיו.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הציבור, היחיד ומקור האנטישמיות
אורות התחיה -פסקה ב'
הרב עוסק בהבדל בין היחיד הפועל מבחירה ושכל לבין הציבור המונע מאינסטינקטים וחושים טבעיים, ומסביר כיצד שורשי האנטישמיות נובעים מתחושה פנימית ולא משיקול דעת. במקביל, מובהר הצורך הייחודי של עם ישראל ב"מזון רוחני" מקורי לצד היכולת לשלב תרבות ומדע כלליים מתוך עוצמה תורנית.
רביבים השליחות הגדולה של מורי ישראל
לימוד התורה שעל ידו עולם הרוח מתקיים נעשה על ידי תלמידי החכמים וכל ישראל שקובעים עיתים לתורה | מעלת המורות שמלמדות בנות ובנים תורה ודרך ארץ, כמעלת המורים שמלמדים את הבנים | לימוד הילדים הוא התשתית של קיום התורה בעולם | אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש | מצווה לבחור מורים יראי שמיים, מוכשרים בלימודם שיודעים ללמד תורה באיזון ובדייקנות | על כולנו מוטלת האחריות להעלות את החינוך והלימוד לראש סדר היום
אור החיים על הפרשה סוד יפת התואר במלחמה
אור החיים על פרשת כי תצא חלק א'
השיעור מבאר את תנאי ההיתר המיוחד של פרשת "אשת יפת תואר" על פי פירוש האור החיים הקדוש. דרך פנימיות התורה מוסבר כי הלוחם הדבוק בשכינה אינו נמשך ליופי הגשמי, אלא מזהה ומחלץ ניצוץ של נשמה קדושה שנשבתה בין האומות.
סליחות ימי הסליחות
השיעור עוסק בשורשם של ימי הרחמים והסליחות, מבריאת העולם וארבעים הימים של משה רבנו ועד למנהגי העדות השונות. כמו כן, מובהר מעמדם הייחודי של סדרי הסליחות ו-י"ג מידות כדבר שבקדושה וכעבודת ציבור המעוררת את רחמי הבורא.
מאמר שלישי עבודת השם מתוך שמחה וחיבור
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור מדגיש את חשיבות קיום המצוות מתוך שמחה, כוונה והכרת הטוב, ולא רק מתוך כניעה, יראה או חובה. דרך מקורות שונים מובהר כי השמחה במצווה יוצרת חיבור ודבקות ישירה בבורא, ומעלה את האדם לדרגות רוחניות גבוהות אפילו יותר מסיגופים ותעניות.
אורות התשובה - הרב הראל כהן קדושת האמצעים
אורות התשובה פרק ו פסקה ו' -ז'
מה היחס בין הנשמה לפעולות שלנו? כיצד זדונות נהפכות לזכויות? ומה הכוונה שלעתיד לבוא יהיה טעם העץ כטעם הפרי?
כי תצא פרשת כי תצא – סבלנות אחי
משה ומרים דוד המלך וגם אור החיים הקדוש ניסו להאיץ תהליכי גאולה וגילו לכולנו את עקרון היסוד של שילוב חריצות עם סבלנות
יומא חמשת העינויים ביום הכיפורים
הרב מביא את מקורם ההלכתי של חמשת העינויים ביום הכיפורים ודן במחלוקת הראשונים האם תוקפם הוא מדאורייתא או מדרבנן. דרך ניתוח הסוגיות מתבאר כי מהות העינוי אינה גרימת סבל פיזי, אלא שביתה מתענוגות הגוף והתעלות רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תצא
בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה לֹא הָיָה וְלֹא עָתִיד לִהְיוֹת, וְלָמָּה נִכְתַּב? דְּרוֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר. מדוע אם כן לא נכתבו עוד עשרות דינים והלכות למטרה זו. שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ. לכאורה די היה לכתוב וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח, מדוע נכתב תִּקַּח לָךְ ? מה הטעם שלא נזכרה אריכות ימים בכל התורה כי אם בשני מצוות אלו, כיבוד אב ואם ושילוח הקן. מה הטעם שאסרה תורה ללבוש שעטנז צמר ופשתן.
אורות התשובה - הרב ש. יוסף וייצן התעלות ההכרה והתשובה המעשית
פרק י"ג פסקה ו'
הרב מבאר את הפער שבין הארת התשובה הפנימית וההתעלות הרוחנית לבין קצב התיקון המעשי בחיי היום-יום. הרב מדגיש את הצורך להתקדם בהדרגה ובסבלנות במישור המעשי, כדי למנוע ייאוש ותסכול הנובעים מציפייה לשינוי מיידי ומוחלט.
