ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
איטה בת משה יהודה ואפרים בן יואל צור הי"ד
חסידים מספרים כי אל רבי יששכר מוולבורז בא מת שר' יששכר הכיר אותו לפנים כאיש נכבד, אלא שנסתלק מכבר לבית עולמו. כשבא אותו המת לר' יששכר ביקש ממנו עזרה, שכן אשתו מתה לפני זמן מה והריהו זקוק לכסף כדי לשאת אישה אחרת. שאל אותו הצדיק: "וכי אינך יודע שאינך עוד בחיים, אלא אתה משוטט בעולם התוהו?" כשהלה לא רצה להאמין, הרים הרבי את כנפי מעילו של המת והראה לו שהוא לבוש בתכריכים. כשהסתלק אותו המת, שאל בנו של ר' יששכר את אביו: אם כך, שמא שרוי גם אני בעולם התוהו? השיב לו אביו: אם יודעים שיש עולם תוהו, אין שרויים בתוכו.
לסיפור שלנו שני מישורים: הראשון הוא המישור הפשוט. לפנינו אדם שמת משכבר, אולם הוא חושב שעדיין הוא חי, והוא מחפש עזרה כספית כדי שיוכל לשאת אישה. הרצון בנישואין הוא בעצם הביטוי החזק ביותר של הרצון להיות קשור. קשר הנישואין עם אישה, בשר ודם, עשוי להעניק משמעות לחיבור של המת אל עולם החיים. המת מנסה בעצם לעגן את עצמו לעולם מציאותי שהוא כבר איננו שיך אליו כלל.
הצדיק מנסה לשים את המת במקום. הוא מסביר לו כי בעצם אין הוא כבר בחיים. תחושת החיים שיש לו היא מזויפת. כראיה לאמיתות דבריו הוא חושף בפניו את התכריכים שהמת לבוש בהם. המת רואה, וככל הנראה מבין ומסתלק.
אבל כאן מתחיל הרובד השני של הסיפור: הרבי מסביר למת כי הוא בעצם מת, אלא שהוא משוטט בעולם התוהו. ברובד השני של הסיפור הופך עולם התוהו להיות הנושא המטריד את הרבי ואת בנו.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
77 - תיקון המחשבה
78 - נשמה של תוהו
79 - שריפה בעיירה
טען עוד
המת הבא אל ר' יששכר אינו בהכרח מת ממש; הוא דמות מעולם התוהו, שעולמה הפנימי התרוקן משכבר. הוא איבד את העוגנים שלו למציאות. הדמות הזו מבקשת עזרה של אחיזה במציאות, של נישואין לאישה. אבל האמת היא שהנישואין לא יעשו כלום אם האדם עצמו מבפנים ריק, חייו אינם בעלי משמעות, אין לו שאיפות והוא מנותק.
ר' יששכר מסביר למת הזה שהבעיה האמיתית שלו היא הריקנות הפנימית. הוא עד כדי כך ריק וחסר כל נקודת יחס שהוא אינו מרגיש בכך. נדמה לו שהוא עדיין חי, אין לו כלי ביקורת ביחס לעצמו. יש צורך להראות לו את התכריכים כדי להוכיח לו שאיננו מחובר למציאות.
כשרואה בנו של ר' יששכר את המת ואת מצבו, הוא מתחיל לחשוש שמא גם הוא נמצא באותה נקודה, אלא שהוא אינו חש בכך, כמו המת. תשובתו של אביו היא שמחזירה לו את הביטחון במצבו: מי שיודע שיש תוהו, אינו מגיע לשם. כל בניינו של עולם מושתת על הניגוד שבין תוהו לבין בוהו. הריק וההעדר רק מדגישים את משמעות היש והבניין.
אדם היודע שיש תוהו, המבין את משמעותו של התוהו, יודע שהתוהו עלול להיות בנפשו, אבל דווקא מכוח החשש מפניו הוא מתמסר לעשייה של בניין ושל משמעות. היכולת לחוש את החידלון ואי המעש, היא שמעניקה לאדם את היכולת גם לחוש את הסיפוק שבבניין וביצירה. מי שיודע שיש עולם תוהו - אינו שרוי בתוכו.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.
רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם
סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא
מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?
