ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
"וַיַּעַבְרוּ יְמֵי בְכִיתוֹ וַיְדַבֵּר יוֹסֵף אֶל בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵיכֶם דַּבְּרוּ נָא בְּאָזְנֵי פַרְעֹה לֵאמֹר: אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר הִנֵּה אָנֹכִי מֵת בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי וְעַתָּה אֶעֱלֶה נָּא וְאֶקְבְּרָה אֶת אָבִי וְאָשׁוּבָה: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה עֲלֵה וּקְבֹר אֶת אָבִיךָ כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ" (בראשית נ' ד-ו).
ברור שהכינוי פרעה משותף לכל מלכי מצרים. מאידך גיסא, לא ברור האם אכן, לאורך כל התהליך הארוך, מדובר באותו אדם. דווקא מבקשתו האחרונה של יוסף מבית פרעה לתווך בינו לבין המלך משמע שאין המדובר באותה אישיות שכל כך העריצה את יוסף ומינתה אותו לשליט, כמעט ללא מצרים, על כל ארץ מצרים. גם חז"ל לימדונו, שאלמלא אזכור השבועה, יתכן ופרעה לא היה מאשר את קבורת יעקב במערת המכפלה-בארץ ישראל.
בתחילת פרשתנו הכתוב מדגיש: "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף" (א' ח).
חכמים נחלקו בשאלה כיצד יש לפרש את הביטוי "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ". בדברי חז"ל מצאנו שתי דעות שהן חמש. בגמרא נחלקו אמוראים:
"רב ושמואל; חד אמר: חדש ממש, וחד אמר: שנתחדשו גזירותיו" (עירובין נג ע"א).
לפי הדעה הראשונה ברור למה לא ידע את יוסף. בילקוט כיוון קצת שונה ולדעתו פשר ההדגשה: "חָדָשׁ ... אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף", משמעותה היא שיוסף עצמו מלך עד לרגע זה והחידוש הוא שאין לכך המשך אלא שמצרים חזרה לשלטון הפרעונים. וז"ל:
"תניא אידך עשרה מלכים מלכו בכיפה... השלישי זה יוסף שמלך מסוף העולם ועד סופו שנאמר וכל הארץ באו מצרימה לשבור אל יוסף והיו מביאין המס שלהם ומנחתם שארבעים שנה היה משנה למלך וארבעים שנה מלך מעצמו שנאמר ויקם מלך חדש על מצרים" (ילקוט שמעוני מלכים א רמז ריא).
"אבן עזרא" שלא ראה את הילקוט מסביר שפרעה החדש הוא גם מייסדה של שושלת חדשה, לכן עוד יותר ברור שלא היה קשור (ידע) ליוסף ואולי אפילו לא הכירו. הוא מביא אף סיוע לשוני לשיטתו וז"ל:
"שלא היה מזרע המלוכה, על כן כתיב ויקם, כמו כי הקים בני את עבדי (ש"א כב, ח שם מאשים שאול את יונתן בתמיכה בניסיון, כביכול, של דוד להקים שושלת חדשה)".
[במאמר מוסגר נציין, כי במצרים העתיקה עד לכיבוש הפרסי שלטו עשרות שושלות שונות, חלק ממייסדי השושלות שמרדו בפרעה שקדם להם, מצוינים בפירוש בכתוב כמו למשל "שישק" שהיה קצין נובי בצבא פרעה, מרד באדוניו וכמלך מצרים עלה על רחבעם וכבש ערים רבות מאוד בארץ ישראל (מלכים א י"ד כה-כו, דברי הימים ב י"ב ב-יב)].
לדעה החולקת, מדובר במלך שפנה לדרך חדשה והתכחש לקשרים ולחובות המוסריים כלפי יוסף ומשפחתו, כנראה, בגלל שיקולים אופרטיוניסטים. אומנם מצאנו מדרש המפרש את התפנית בדרך קצת יותר מסנגרת על פרעה ומקטרגת על עמו. וז"ל:
"רבנן אמרי למה קראו מלך חדש והלא פרעה עצמו היה, אלא שאמרו המצרים לפרעה בא ונזדווג לאומה זו, אמר להם שוטים אתם עד עכשיו משלהם אנו אוכלים והיאך נזדווג להם, אלולי יוסף לא היינו חיים, כיון שלא שמע להם הורידוהו מכסאו שלשה חדשים, עד שאמר להם כל מה שאתם רוצים הריני עמכם והשיבו אותו, לפיכך כתיב ויקם מלך חדש" (שמות רבה פרשה א ד"ה ח וימת יוסף).
לפי דעה זו ברור מדוע לא מופיעה מיתתו של המלך הקודם, לפי הנוסחה הקבועה של "המלך מת יחי המלך". לפי כל הדעות, בתחילת ספר שמות, מתחילה תקופה חדשה בתולדות האומה. תקופה בה נתפכח העם מהאשליה שניתן להבטיח את קיום האומה גם בגלות.
הבה נתפלל כי גם אותם חלקים של האומה שעדיין לא הפנימו מסר זה, יתעשתו ויצטרפו אלינו כאן,
בארצו האמיתית של יוסף העברי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.
לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.
לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.
שמונה פרקים לרמב"ם בריאות הנפש והגוף בראי הרמב"ם
שיעור 7
השיעור עוסק בהקבלת הרמב"ם בין בריאות וחולי הגוף לבין כוחות ותכונות הנפש, ומסביר כיצד סטייה מדרך השכל פוגעת בחוש הבריא של האדם. מתוך כך מודגשת חשיבותם של תיקון המידות, התורה והשמחה כרפואה נפשית מהותית המחזירה את האדם לתפקוד ולחיות אמת.
