ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חגי תשרי
- ספריה
- קומי אורי
- יא - ושמחת בחגך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
חודש תשרי מכונה בכתובים "ירח איתנים" (מל"א ח', ב') וביארו חז"ל (במס' ר"ה י"א ע"א) דתקיף במצוות. איתן, לשון חוזק. ופרש"י: שופר, יום הכיפורים וסוכה, לולב וערבה וניסוך המים.
ובמדרש שוח"ט לתהילים ז"ך: "לדוד, ה' אורי וישעי..." דרשו חז"ל: אורי - בראש-השנה; ישעי - זה יום הכיפורים; "כי יצפנני בסכה" - זהו חג הסוכות.
האם עניין של סמנטיקה לפנינו, ותו לא? מסתבר, שישנו קשר ישיר בין חגי חודש תשרי, ולא במקרה צמודים שלושת החגים ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות זה לזה. אלא לפנינו מאגר שלם, מעשה רוקם (לא במקרה אלא ברקמה!) ונבאר.
בר"ה ט"ז ע"ב:
אמר רבי כרוספדאי: אמר רבי יוחנן: שלושה ספרים נפתחים בר"ה: אחד של רשעים גמורים ואחד של צדיקים גמורים ואחד של בינוניים וכו'.
מדוע אין די בשני ספרים, האחד לצדיקים והאחד לרשעים? שהרי את הבינוניים ממילא אין רושמים בראש-השנה. אם-כן, לשם מה פותחים להם "תיק" בכלל? נמתין ליום הכיפורים, נראה ונחליט להיכן לשבץ אותם. והיה, אם עשו תשובה, יירשמו בספרם של הצדיקים. ואם לא - חבל! מדוע יש צורך בספר נפרד?
שאלה שנייה : ביום א' דראש-השנה נוהגים לקיים מצוות "תשליך", על משקל "ותשליך במצולות ים כל חטאתם" (מיכה ז',י"ט). למה לא לשרוף את העוונות באש, כך הם יתכלו בוודאי?
שאלה שלישית : הנביא מיכה מתבטל אל מול גדולתו של רבש"ע וקורא בהתפעלות: "מי א-ל כמוך! נושא עוון..." (מיכה ז',ח"י). מהו "נושא"? מוחק עוון מיבעי ליה!
שאלה רביעית : הגמרא ביומא כ' ע"א אומרת שהשטן מקטרג במשך כל ימות השנה, למעט יום הכיפורים. וכן הוא במדרש שוח"ט לתהילים ז"ך. מניין השט"ן בגימ' שס"ד, כמניין ימות השנה למעט יום אחד - יום הכיפורים. יום זה נשאר "פנוי". והנה, אנחנו תופסים אומנותו של שטן בההוא יומא, והננו מתוודים בכל תפילות היום (על פי יומא פ"ז ע"ב). ועוד מתוודים בסדר ישר והפוך של האל"ף-בי"ת. למה לעורר? למה להזכיר? מדוע לפתוח "תיבת פנדורה"?
שאלה חמישית : סדר נטילת לולב בחג הסוכות הוא: לולב והדס וערבה ביד ימין, ואתרוג - בשמאל. מדוע לא להיפך? והלא האתרוג מסמל אותם בני-אדם שמעשיהם נאים ומידותיהם טובות! (עיין ויק"ר ל', י"ב).
ושאלה אחרונה על נוסח ברכת נטילת ארבעת המינים. מדוע לא תיקנו לברך "על נטילת אתרוג", כמייצג את כל סוגי האוכלוסייה?
ננסה להשיב על כל השאלות אחת לאחת ונבחין עד מהרה בקשר המיוחד שבין חגי החודש.
הגמרא ביומא פ"ו ע"ב מעמתת בין שתי מימרות של ריש לקיש בעניין התשובה, אשר נראות כסותרות, לכאורה. אמר ר"ל: גדולה תשובה, שזדונות נעשות לו כשגגות! ומאידך גיסא תוהה הגמרא: איני?! והאמר ר"ל: גדולה תשובה, שזדונות נעשות לו כזכויות! ומשיבה הגמרא: לא קשיא! כאן מאהבה כאן מיראה! פה טמון הסוד הגדול!
תשובה מאהבה פועלת מפלנטה אחרת. זוהי ליגה שונה. בספר "חרדים" בחלק האחרון בתחילת פרק ג' כתב בשם הרמ"ה מטוליטולא, שכל ארבעת חילוקי כפרה שנזכרו בגמרא ביומא פ"ו ע"א אינם מתייחסים כי אם לשב מיראה. מה שאין כן בתשובה מאהבה, הכול פועל אחרת - ומיד.
וכך כתב החיד"א בביאורו לשיר השירים על הפסוק: "אני לדודי - ודודי לי!" (שה"ש ו', ג') דצריך לשוב מאהבה. דאז תכף מתכפרים עוונותיו.
ונראה לבאר את טעם הדבר על-פי מה שכתב רבנו יונה ב"שערי תשובה" דחילוקי כפרה הוא ככיבוס. וכששבים מאהבה - הכתמים נעלמים, ושוב אין צורך בכיבוס, שכן העוונות הפכו לזכויות.
תשובה מאהבה עוקפת אתרוג
עתה נפנה את מבטינו אל השאלות שהעלינו בראש המאמר.
שאלנו על הצורך בניהול "פנקסנות" מיוחדת לבינוניים. פשוט. הגמרא מציינת בברכות ל"ד ע"ב כי במקום שבעלי תשובה עומדים - צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד! וכוונתה לשבים מאהבה. מעתה, מובן הצורך ב"פנקס" מיוחד. הבינוניים, השבים מאהבה, יירשמו באותיות של אש בספר נפרד, בספר מיוחד.
שאלנו על התבטאות הנביא מיכה: "ותשליך במצולות ים כל חטאותם!" ולמה לא באש? ונבאר. במג"א בסי' ר"י בס"ק א' וכן בשו"ת "תורת חסד" מלובלין ח"א בסי' ו' ישנו דיון ארוך ביחס לפת שהיא פחותה מכזית, והשרו אותה במים, וזו תפחה עד לכדי שיעור כזית. האם בתר הנפח העכשווי אזלינן, או בתר מעיקרא.
אם כן, יש לנו עניין של ממש, שהעוונות יתפחו, כביכול, במצולות ים. שכן הם הופכים לזכויות אצל השב מאהבה.
ממילא מובנת גם ההתנסחות של הנביא מיכה בביטוי "נושא עוון". אכן, נושא ולא מוחק. יש לנו עניין "לשמר" את העוון, כביכול. אנחנו מעונינים להנציח אותו, שכן הוא הופך נטו לזכויות.
קיבלנו אפוא תשובה גם לשאלה הרביעית בעניין מה שתפסנו אומנותו של שטן, בעיצומו של ההוא יומא. אכן כן, יש לנו אינטרס להרבות בזכויות "על חשבון" אותן העבירות באמצעותה של התשובה מאהבה.
קביעה זו של חז"ל המבחינה בין סוגי התשובה השונים סוגרת מעגל בין הימים הנוראים לבין חג הסוכות, שכן בחג הסוכות נצטווינו: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל" (ויקרא כ"ג, מ'), וביארו חז"ל: "ביום הראשון" - למחילת (=לחשבון) עוונות (ויק"ר ל' ז' ו"תנחומא" "אמור" או"ך כ"ב).
ידוע, כי ארבעת המינים מייצגים ארבעה רבדים באוכלוסייה. שלושת המינים לולב, הדס וערבה מייצגים את הרובד הפחות חשוב, לכאורה. אבל תשובתם של אלה, כשהיא תשובה מאהבה, יש בה "עליית מדרגה", ובכך הם "עוקפים" את האתרוג.
ומכאן לשאלה השישית והאחרונה: לכן מברכים "על נטילת לולב". הלולב הבולט מכולם (סוכה ל"ז, ע"ב), שהוא המייצג אותם מינים, שעלו לספירות גבוהות מאד הודות לתשובה מאהבה.
חג הסוכות בא להשלים את המבצר, אשר אנחנו בונים בירח האיתנים. בראש-השנה וביום הכיפורים, עיקר משאלת הלב היא: "ובכן, תן פחדך!" שכן אנחנו בעצמנו איננו מסוגלים להגיע למצב של יראה. לכן אנחנו מבקשים: רבש"ע, עזור לנו! תן לנו במתנה יראת שמים. "כמו שידענו, ה' א-להינו שהשלטון לפניך" - אבל אין די בידיעה, צריך להפנים את הדברים.
והנה הצל"ח חידש כי מי ששב פעמיים מיראה, אזי הפעם השנית נחשבת לו לתשובה מאהבה. שכן בפעם הראשונה כששב, פגה לה אותה היראה וממילא, זוהי תשובה של אהבה ומאהבה.
עברנו קיץ אחד של גירוש ובקיץ הבא אחריו חווינו את תוצאותיו של אותו גירוש. אבל הפעם זוהי "תשובה מאהבה", שהיא בגימטרייה תשס"ו. נוכחנו לדעת, כי רבש"ע "לא נרדם בשמירה".
במסכת שבת ע"ז ע"ב מסופר על רבי זירא דאשכח לרב יהודה דהווא קאי אפיתחא דבי חמוה. וחזייה דהווה בדיחא דעתיא. ואי בעו מיניה כל חללי עלמא, הווה אמר ליה. א"ל: מ"ט עיזי מסגן ברישא; והדר אימרי? וא"ל: כברייתו של עולם! דברישא חשוכחו והדר נהורא!
כך היא בריאתו של עולם: "ויהי ערב", ורק לאחר מכן: "ויהי בקר". בתחילה: "כי הנה החושך יכסה ארץ..." אבל בסופו של דבר: "ועלייך יזרח ה'; וכבודו - עלייך ייראה!" (ישעיה ס' א'-ב').
כששוטפים את הרצפה בבית, הכיסאות מורמים על השולחן. בלגאן! כי רואים רק חלק מן התמונה.
מבחן החיים שלנו הנו כושר ההישרדות והעמידה גם באותן שעות קשות. גם כאשר אין החיים מחייכים. וכמאמר הגמרא: כזית שאמרו - במקום מרה! (חולין מ"ו ע"א).
לאחר ה"אור זרוע לצדיק!" של ראש-השנה ויום הכיפורים באים ימי ה"ולישרי לב - שמחה!" לאחר "אורי" - בראש-השנה; ו"ישעי" - ביום הכיפורים, באים ימי "כי יצפנני בסכה" - בחג הסוכות.
----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מריקבון עצמות לכוח מניע
הקנאה היא כוח עוצמתי בנפש האדם, שיכול לפעול בשני כיוונים מנוגדים לחלוטין. מחד, קנאה שלילית שאינה מובילה לעשייה מייצרת תחושת חוסר צדק ומביאה לריקבון פנימי, בעוד שמאידך, קנאה חיובית יכולה לשמש מנוע לצמיחה, ללמידה ולרכישת קניינים רוחניים וחומריים. המפתח לטרנספורמציה זו טמון באימוץ תודעת שליחות, המאפשרת לאדם לשמוח בחלקו ובתפקידו הייחודי בעולם מתוך הבנה שכולנו שותפים באותה הממלכה.

לקראת הנישואין מההצעה עד החתונה - בניית הקשר
שיחת הכנה לקראת הדייטים בה נבאר לעומק את מפת הדרכים מהדייט הראשון ועד לחתונה, נלמד איך לייצר תקשורת מקרבת, להימנע מטעויות קריטיות, להתגבר על אמונות מגבילות ולבנות קשר עמוק בקצב הנכון. את השיחה העביר יונתן קורנבלום, מאמן אישי לחתונה.













