ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
הרב דוד חי הכהן - בדרך כלל - רק עברית!
המכילתא דורשת על הפסוק "כי תקנה עבד עברי", שעל האדם להעדיף לקנות עבד עברי על פני עבד כנעני. וכתב על כך אור החיים בפירושו: כי אף על פי שעבד כנעני עובד לעולם ואילו עבד עברי יוצא בשש שנים, דורשת התורה להעדיף את העברי.
בשולחן ערוך (חו"מ סי' קע"ה סע' מ"א) נפסק שהמוכר קרקע, ומקבל משני קונים - ישראל וגוי, שתי הצעות מחיר, אם שניהם מציעים אותו מחיר יש להעדיף את הישראל, אך אם הגוי מוכן לשלם יותר מותר למכור לגוי. עוד נפסק שם - אם רואים שמטרת הגוי לגרום נזק לישראל אין למכור לו אפילו אם יעלה במחיר. (כמובן שמדובר בחו"ל, אך מכירת קרקע או בית בארץ ישראל אסורה לחלוטין בלי קשר לגובה המחיר, מפני שיש בזה איסור "לא תחנם"). הוסיף שם בעל 'הנתיבות' - אם ישראל נותן מחיר סביר, ואילו הגוי מציע מחיר גבוה מהמחיר המקובל, יש להעדיף את ישראל, כי סוף סוף אין בכך הפסד, והתירו להעדיף גוי רק במקום שיש הפסד, אך לא כדי להרוויח מעל למקובל.
לפי זה יש לומר - באופן עקרוני יש להשתדל להעדיף עבודה עברית, אולם במקרה שהישראלי דורש מחיר גבוה מעל המקובל מותר להעדיף נכרי. אך כל זה במקום שאין בזה נזק לישראל , אולם אם בגלל שמשתמשים בכוח עבודה זר נגרמת אבטלה בציבור הישראלי, אין להקל בזה. במיוחד אסור הדבר, כשמדובר בפועלים ערביים, שמטרתם להרוס את הכלכלה הישראלית ולהעמיק את אחיזתם בארץ, ובפרט שידוע כי הערבים גורמים פעמים רבות נזקים במכוון, וכן הם חשודים על שותפות וסיוע לארגוני טרור. גם היבוא של פועלים לזמן ממושך מאירופה, גורם להשתקעות אחדים מהם בארץ וגרימת נזקים באיסורי עריות ועבודה זרה המטמאים את הארץ, ומחלישים את זכותנו להיקבע בארץ. האיסור הוא הן מצד הנזק שנגרם לכלל האומה והן משום הצורך להחיות את אחינו עמנו כמצוות הכתוב. מלבד כל זה ידוע, כי עבודה עברית נעשית בדרך כלל באחריות ובמסירות לאין ערוך יותר מעבודה שעושים גויים. כמובן שישנם בכל זה חריגים, אך במקרה כזה על כל אדם להתייעץ עם רב, ולא לקבל החלטות בעצמו.
הרב דוד דודקביץ - מה באמת רוצה התורה?
המצווה להעדיף קניה ומתן פרנסה לאחינו בני ישראל נלמדת מהפסוק: "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך" (ויקרא כ"ה), ודרשו חז"ל: " אם באת לקנות - קנה מישראל חברך " (רש"י שם). אין כאן המקום להאריך בבירור הלכה, ורק נציין לספרו של בעל החפץ-חיים 'אהבת חסד', שם נתבארו פרטי דין זה. כדי להמחיש עד כמה מצווה זו של "עבודה עברית" היא הלכה-למעשה ממש, נביא שני מעשים:
א. בעת 'מסע המושבות' המפורסם בשנת תרע"ד, בהשתתפות הראי"ה קוק והרב זוננפלד, כשיצאו הרבנים ממרחביה, שלח מנהל החווה להביא שתי עגלות מרופדות מנצרת להסעת הרבנים, כיון שאצל היהודים לא היו אלא עגלות פשוטות. הרבנים הודו מאוד למנהל על אדיבותו, אבל התעקשו לנסוע בעגלות פשוטות של יהודים מאשר בעגלות מרופדות של נכרים, וכך אכן היה... ("האיש על החומה עמוד" 304).
ב. בזמן המאבק על עבודה עברית במושבות הראשונות, פנה אדם בשאלה הלכתית אל הגאון הרוגצ'ובר, והוא השיב שיש להעדיף פועלים יהודיים רק אם הפרש המחיר ביחס לפועלים הנכרים אינו עולה על שישית. כשהגיעו הדברים אל הרב קוק זצ"ל, אמר: ודאי שהרוגצ'ובר צודק [דהיינו, זו שורת הדין הפשוטה]
אבל מה רוצה התורה? היא רוצה שיהודים יעלו לארץ, ואם לא יקבלו שכר שיוכלו לחיות ממנו, לא יעלו...
כיום, המצווה להעדיף עבודה עברית נובעת משני טעמים עיקריים, חיובי ושלילי: הטעם החיובי - הוא מתן פרנסה ליהודים. ידוע ששיעור האבטלה הגבוה קשור בכך שענפים שלמים במשק נתונים בידיהם של זרים, שליהודים קשה להתחרות איתם. והטעם השלילי - שלא לפרנס אויבים. וידועים דברי אור-החיים הקדוש על הפסוק: "ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם, והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם... וצררו אתכם" - שהכתוב רומז לכך שגם אם נשאיר את הגויים בארץ לצרכינו , הרי לבסוף הם יהיו לשכים בעינינו. הגיע הזמן שנבין שהתלות שלנו בפועלים מקרב האויב הערבי היא פשוט מסוכנת, הן בסיכון הביטחוני הישיר והעקיף, והן בחוסר היכולת להציע פתרונות אמיתיים, בהתאם לתורה הקדושה, למצב המסובך בארץ. לכל זה מצטרפת הבעיה החמורה של ההתבוללות וכדומה, שדורשת דיון בפני עצמו.
יישר כוחם של אנשי " מוקד עבודה עברית " על עבודתם המסורה בתחום זה. בזכות המוקד, יכול כל אחד להגיע בקלות למידע על עבודה עברית בתחומים רבים, וממילא הדבר גם מחייב אותנו. כיום אי אפשר להסתפק רק ב"קנו כחול לבן", אלא קנו מאת אחינו בני ישראל.
הרב חיים גרינשפן - גם נכון וגם משתלם
הלכתית - נפסק במשנה ברורה (סימן תרמ"ח, שעה"צ ע"ו): "וצריכים הסוחרים הגדולים לידע, כשמזדמן להם לקנות האתרוגים משני מקומות - אחד מישראלים ואחד מנוכרים, ושניהם בענייני הכשר הם שווים - יקנו מישראלים, ככתוב: "או קנה מיד (ישראל) עמיתך". ובשו"ת הרמ"א (סימן י') כתב: "ואפילו לגוי ב(רווח) מעות, ולחברו בהפסד - חברו קודם". אולם אדם לא מחויב להפסיד ולרכוש מיהודי כאשר יש הפרש גדול במחירים (אהבת חסד ח"א, ה, ז). ונחלקו בשיעור ההפרש - יש שפירשו עד שישית (חוות בנימין א' כ"ב) ויש אומרים עד שליש (ע"פ שו"ע יו"ד רצ"ו ח'), ויש אומרים שיש להעדיף יהודי אף ביותר משליש (משפטי עוזיאל ד', מ"ד).
רעיונית - מעבר לשיקולים ההלכתיים עומד היסוד הרעיוני, שלמרות שאינו מחייב כהלכה פסוקה, אינו נופל בהכרח בערכו מערך התחום ההלכתי, ופעמים אף חשוב ממנו, כפי שכתב ה'חוות בנימין' ששיעור שישית הוא במציאות רגילה, אך במציאות מיוחדת, כבמקום צורך לאומי [וקל וחומר כחלק מכינון מדינה יהודית מתוקנת] צריך בית דין לתקן תקנות בהתאם למצב המיוחד.
ישנן כמה בעיות בהעסקת נכרים : העדפת גוי על פני יהודי, סיוע לישיבת גוי בארץ והתבוללות. בנוסף לזאת - בהעסקת ערבים, לבד מהבעיה הביטחונית, עלינו לזכור, שהם לא יושבים בארץ כיחידים, אלא כעם הלוחם בנו מתוך טענה כלפי עצם רבונותינו על הארץ, והסיוע לפרנסתם מנוגד לקיום מצוות ירושת הארץ.
מאידך גיסא בעבודה עברית , אנו מקיימים מצוות ישוב וירושת הארץ, כפי שכתב בספר 'אם הבנים שמחה' (בסוף הפתיחה): "האיש הפשוט שבונה את הארץ עושה בזה תיקון יותר גדול בעולמות העליונים מ...גדול שבצדיקים בתיקון חצות שלו...". בנוסף מקיימים בכך את מצוות "או קנה מיד עמיתך", שמהותה חיזוק האחווה הלאומית (משפטי עוזיאל). ובאופן כללי כתב הרב קוק זצ"ל על ערך העיסוק במלאכה - "כל פעולותיו הגשמיות [של צדיק] עולות הן לתיקונו של עולם, וזאת היא אהבת המלאכה..." (אורות התחיה, ט"ז).
וודאי הקורא תמה, מה התועלת בדרשות לרוב שמשכנעות רק את הצבור האידיאולוגי המצומצם, כשברור שהצבור הרחב של המעסיקים והקונים ימשיך לצרוך עבודה נכרית, מפני השיקול הכלכלי?
על כך נענה - חשיבות גדולה נודעת לבנין התודעה של הציבור האידיאולוגי, ובפרט שהדברים נוגעים ביסודות זהותנו היהודית, ומתוך כך יצטרפו אט אט מעגלים נוספים. אמנם כדרכם של רעיונות גדולים כורח המציאות הוא המחולל את הוצאתם לפועל. לפיכך יש להוסיף שגם במישור המעשי, בטווח הארוך מתברר לא פעם שמשתלם להעסיק יהודים, הן מחמת השיקול הביטחוני, והן מפני שאצל הפועל הנכרי גם איכות עבודה ירודה. קבוצות הבניה והמשקים החקלאיים הצעירים [ובפרט ביהודה ושומרון] יוכיחו עד כמה איכותית ומלאת אמונה חזון ועוז היא העבודה העברית המתחדשת. בידינו הדבר, בעז"ה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?

הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.

הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.

כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים

סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.

מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.

עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.

נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.

אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".

לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מרחבי הרוח באור התחייה
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בחיבור שבין עומק האמונה והקדושה לבין פתיחות לרוחב הדעת, המדע, האמנות והתרבות האנושית הכללית. מתוך לימוד תורת הרב קוק, מובהר כיצד משברים ושינויים היסטוריים אינם באים להרוס, אלא לרומם את האומה לגילוי שלם ועוצמתי של האמת האלוקית במציאות המעשית.













