ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבקה בת צילה
ויש לשאול, אם צדיק זה הוא כה משובח, מדוע משה רבנו לא מינה אותו להיות מנהיג ישראל אחריו? מדוע המינוי הזה הגיע ליהושע? בהמשך הפרשה מובא כי משה ביקש מאת ה': "יפקוד ה' אלוקי הרוחות לכל בשר איש על העדה וכו' ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה" וענהו ה' "קח לך את יהושע" (במדבר כז, טז-יח).
עונה על כך אדמו"ר ר' מנחם מנדל מקאצק (בספר "עמוד האמת", עמ' מב) שהתורה רמזה התשובה. "אלוקי הרוחות" למה נאמר? כתב רש"י: "אמר לפניו: רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד, ואינם דומים זה לזה. תמנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו"? עכ"ל רש"י. כלומר לא די במינוי לתפקיד של קדוש עליון המשליך נפשו מנגד. אלא כדי להיות מנהיג ישראל צריכים להביא אדם בעל סובלנות, אדם המסוגל לראות בשגיונותיהם של ישראל ושובבותם. אמת כי פנחס היה בעל מעלה, אבל לא היה ראוי להנהיג את ישראל.
חז"ל הניחו לנו עקרונות יסוד, כיצד בוחרים מנהיג ישראל. "אזהרה לדיין שיסבול את הציבור. ועד כמה? עד דרגת 'כאשר ישא האומן את היונק' (סנהדרין ח.). אהבה ללא ליאות וללא רפיון, כאילו ישראל הם תינוקות גמולי מחלב. כך סגנן הרמב"ם (הל' מלכים פ"ב ה"ו) את התכונה הזאת: "ויסבול טרחם ומשאם ותלונתם וקצפם, כאשר ישא האומן את היונק. 'רועה' קראו הכתוב: 'לרעות ביעקב עמו' (תהלים עח, עא) עכ"ל. ודרכו של רועה "בזרועו יקבץ טלאים, ובחיקו ישא" (ישעיה מ, יא) כמסופר במדרש (שמות רבה, ב) איך משה נשא כבש צעיר על כתפו, כדי להחזיר אותו לעדר. ענה לו הקב"ה: "חייך! שאתה תרעה את עמי". וכך כתב רש"י במפורש, כאשר ה' פקד על משה למנות את יהושע לתפקיד: "וציויתה אותו לעיניהם" (במדבר כז, יט) פירש רש"י: "דע שישראל הם טרחנים והם סרבנים. על מנת שתקבל עליך לדעת כן!".
לעומת זאת, עם כל מעלותיו הנשגבות של פנחס (הוא אליהו) לא מילא את התנאים הללו. כך כותב הפוסק הגדול, המקובל הגדול, רבי דוד בן זימרא (רדב"ז) מלפני כחמש מאות שנה (בשו"ת רדב"ז, מספר ב' אלפים רצ"ד): "שאלת ממני אם יש טעם למה ה' הטריח את אליהו מהלך ארבעים יום כאשר ברח מאיזבל בהר הכרמל, עד אשר בא אל הר האלהים בחורב, והראהו כל אותו המראה? והרי בא"י אשר שם עיקר הנבואה וכו' אבל הר חורב, אחרי שנסתלקה משם שכינה אחרי מתן תורה, אין בו שום קדושה?" עד כאן השאלה. וענה: "כבר ידעת שאין הקב"ה חפץ שילמדו קטיגוריא על בניו, רק סנגוריא, ה' רוצה שהצדיק יתפלל על הדור, כמו שעשה אברהם. אבל אליהו היה לעולם מקנא, כך כתוב במדרש. א"ל ה': אליהו, לעולם אתה מקנא. קנאת בשטים על גילוי עריות (הרי אמרו כי פנחס הוא אליהו), עכשיו קנאת על הברית, שאמרת "כי עזבו בריתך בני ישראל" (מל"א יט, י). וכשראה הקב"ה שלעולם היה מקנא, ולא היה מלמד זכות על ישראל ולא התפלל עליהם, אלא אדרבה אליהו נשבע לאחאב 'אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי' (מל"א יז, א), וראה בצערם של ישראל שהיו מתים ברעב, ולא התפלל עליהם עד שריחם הקב"ה בשנה השלישית ואמר 'לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה' (מל"א יח, א). והיה הקב"ה מתאוה שיתפלל על בניו. אמר ה': וכי לא למד זה ממשה רבו? שהתפלל לפני כמה פעמים על ישראל, ומסר נפשו עליהם. אמר ה': אעשה לו רמזים ודברים אשר נעשו למשה רבו, ויזכור מעשיו וילמד לבטל קטגוריא וילמד עליהם זכות כאשר עשה משה. וילך בכח האכילה ההיא ארבעים יום (מל"א יט, ח), כמו שעמד משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה, לחם לא אכל. ה' הביא את אליהו אל הר האלהים, מקום המעמד הגדול, והלינו במערה הנקראת 'צור' אשר נתיישב שם משה. ואמר לו: "מה לך פה אליהו?" כלומר, מי הביאך הלום? אולי יזכור וישוב לבקש רחמים. ואדרבה הוסיף לומר דלטוריא "עזבו בריתך בני ישראל, את מזבחותיך הרסו, ואת נביאיך הרגו בחרב" (מל"א יט, י), א"ל הקב"ה, עדיין אתה מקנא!? צא ועמדת בהר לפני ה', כאשר אמר למשה "הנה מקום אתי ונצבת על הצור ושמתיך בנקרת הצור" היא המערה, והראה למשה י"ג מדות של רחמים, ואמר לו: אם יעשו בניך לפני כסדר הזה, מיד אני מרחם עליהם (ר"ה דף יז:). כל זה כדי שאליהו יתן אל לבו, וה' העביר לפניו רוח גדולה. אמרו במדרש: בשעה שהרוח יוצאת לעולם, הקב"ה מרשלו בהרים ומשברו בסלעים, ואומר לו הזהר שלא תזיק לבריותי ע"כ (ויק"ר טו, א). ועל דרך זה ה' הראה לאליהו את הרעש והאש. המתרגם ביאר: מלאכי רוחא ומלאכי זיע. אח"כ קול דממה דקה, כלומר שה' רמז לו שאע"פ שיש לו שלוחים הרבה של זעם, אבל חביב לפניו קול של תפלה הנאמרת בלחש, בקול דממה דקה. אמרו חז"ל במדרש שה' המתין לאליהו שלוש שעות , ועדיין אליהו היה תקיף במדתו, ואמר קנוא קנאתי".
ממשיך רדב"ז שם: "כיון שראה הקב"ה שעדיין הוא מקנא, אמר אין זה ראוי לעמוד בעולם, אמר לו: 'ואת אלישע תמשח לנביא תחתיך'. לקחת נפשו של אליהו, זהו אי אפשר שכבר נתתי לו את בריתי שלום. להניח אותו בעולם, גם כן אי אפשר, שלעולם יהיה מקנא ולא ילמד סנגיריא על ישראל. הלכך יסתלק לעליונים".
"ואם תשאל למה באמת אליהו לא התפלל על הדור? אלא זה בגלל שראה בהם שלוש עבירות החמורות, ע"ז גלוי עריות ושפיכת דמים, וחשב שלא תועיל תפילה. אבל מכל מקום היה לו לעשות מה שעליו, שכבר היו שם צדיקים הרבה, "שבעת אלפים ברכיים אשר לא כרעו לבעל" (מל"א יט, יח). ואפילו חרב חדה מונחת על צארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים" (ברכות י.). (עכ"ל רדב"ז בתשובה ההיא).
מהדברים הנ"ל של גדול עולם הרדב"ז למדנו כי אמנם פנחס היה חסיד עליון, אבל אינו מתאים להיות מנהיג ישראל. שרש לגישה זו מצאנו אצל ר' יצחק עראמה, מחבר "עקידת יצחק" (דור אחד לפני רדב"ז) הכותב בפרשתנו (עמ' קיח) "אמנם בא לו הלימוד באומרו "לא ברוח ה', ולא ברעש ה' ולא באש ה'. כלומר שה' אינו מסכים בכל מה שיעלה על הרוח לעשות, ולא במה שיעשה ברעש ובחרדת המהירות, גם לא באש רתיחת הכעס והקפדנות. אמנם אחרי כל זה בא 'קול דממה דקה' לומר כי אשר יבחר ה' הוא המעשה אשר יעשה בנחת וביישוב הדעת". וכן רמז לזה המלבי"ם (מלכים א, יט, יא).
אנו כעת בעיצומה של מלחמה רוחנית עם המתנגדים לשלטון התורה בארצנו. יש לנו משימה קשה מאד להנהיג סדרי קיום תורה ומצוות, מול הכוחות השוללים האמונה בה', והעושים ככל אשר ביכולתם לעקור את היהדות מארצנו. ידענו בבטחון גמור שנצליח להביא את עם ישראל חזרה לחיק התורה, כי ה' הוא העומד לצידנו, והוא הפוקד על כל מאמצינו. אבל להצליח בשכנוע עמנו צריכים אנו לדבר בנחת ובשלווה, ולא בלהט של קרב.
כך ענה מרן הרב קוק למי שתבע ממנו להלחם בתקיפות יתרה נגד פורעי התורה: "וב"ה אני עושה קולות ורעשים על הטומאה במקום הנצרך. אלא שאני מדבר את דברי בסדר ובנחת, כאשר נצטוינו מעצת הלך החכם [העיר רצי"ה קוק כי כוונתו לפסוק: "דברי חכמים בנחת נשמעים, מזעקת מושל בכסילים" (קהלת ט, יז)]. ואין ספק אם הדר"ג ועוד גדולי הדור היו מחזקים את ידי, נלוים עמדי ונוהגים מנהגי כמה דאפשר לפי מדתם, היה שם שמים מתקדש, ורב שלום וברכה היה נשפע על ישראל ועל ארץ ישראל, ורבים רבים מאד היו שבים בתשובה שלימה" (אגרות הראי"ה, ח"ב עמ' קפט).
ודאי כי פנחס היה צדיק עליון. רואים זאת מהכבוד הגדול שכיבדו הקב"ה על קנאותו. אבל אין זאת ההנהגה הראויה למנהיגי ישראל. "דברי חכמים בנחת נשמעים". כשהם בנחת ושלווה, הם "נשמעים" לאוזן והאנשים יצייתו לדברי החכם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.
לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.
לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.
