ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- ארבעת המינים והלכותיהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל" שהם אתרוג, לולב, הדס וערבה.
לולב
עלי הלולב והתיומת שנחלקה
עלי הלולב צריכים לכתחילה לעלות למעלה עם השדרה 2 , אך גם אם הם נפרדים זה מזה, וכשמנענעים את הלולב שומעים את קול הקשקוש, כשר. רק אם העלים יורדים למטה - פסול.
כל עלה בלולב מורכב משני עלים שדבוקים בגבם וזה נקרא 'תיומת'. נחלקה התיומת - פסול 3 . יש שתי דעות 4 מה הכוונה 'נחלקה התיומת', דעה ראשונה: אם ברוב העלים נפרדה רוב התיומת - פסול. דעה שניה: אם נחלק העלה האמצעי הגבוה ביותר עד השדרה - פסול. אם נפרד רק הקצה העליון של העלה האמצעי – כשר, עד טפח, למעלה מזה יש להחמיר.
אין להסתכל בזכוכית מגדלת או במיקרוסקופ כדי לבדוק אם העלה העליון נחלק במשהו. הוא הדין לעניין אתרוג, אם יש באתרוג נקודה שחורה שלא נראית לעין ורק במיקרוסקופ רואים אותה - האתרוג כשר, מפני שדיני התורה ניתנו לקיום באופן טבעי ולא בהתחכמות 5 .
לולב שמכוסה ב'קורה' (שכבה חוּמה הגדלה עם הלולב), אין צריך להסירו כדי לבדוק את התיומת, מפני שזה דרך גידולו.
לולב היבש
"לולב שיבשו רוב עליו או שדרתו - פסול" 6 , מפני שזה חסרון ב'הדר'. יבש הכוונה שצבעו הירוק נהפך לגמרי ללבן. המחבר מדגיש זאת מפני שיש דעה (רמ"א) שרק אם הלולב נפרך בצפורן מיקרי יבש. רוב הפוסקים לא מסכימים לדעה השניה שבאה ללמד זכות על מה שנהגו בארצות אירופה הצפוניות, שלא היו להם לולבים וייבאו אותם מאיטליה שיש בה אקלים מזרח תיכוני וגדלים שם דקלים, ועד שהם עשו דרכם לאירופה - יבשו, לכן נאלצו לסמוך על המקלים. בארץ בוודאי שאין לסמוך על דעה זו, כי בארץ הלולבים מצויים. הראב"ד פוסל גם אם יבש רק העלה האמצעי ולאו דווקא 'רוב עליו'.
איסור כלאיים חל רק על זרעים ולא על אילנות, לכן בלולב אין בעיה של כלאיים.
נקטם ראשו
צריך להזהר שהעלה העליון לא יהיה שבור (נקטם ראשו) ויפסל הלולב. מכל מקום, אם אין לולב אחר - מותר לברך עליו, מפני שדעת המחבר 7 היא, שרק אם נשברו רוב עליו פסול.
לולב שנסדק
נסדקה שדרת הלולב והסדק נראה לעין - פסול, אך אם לא רואים את הסדק - כשר.
המהרש"ם 8 מסתפק מה הדין שכשהלולב שוכב הסדק לא נראה, ובזמן שזוקפים אותו רואים שהוא סדוק. והביא דעה בשם אחד מגדולי האחרונים, שהולכים לפי זמן שכיבה, ולא לפי זמן זקיפה, מפני שאולי עצם העמדת הלולב גורמת להתרחקות.
לולב עקום
לולב עקום לצדדים או לפניו פסול מפני שזה פגם ב'הדר', אך עקום לאחוריו כשר שזו דרך גדילתו 9 . העקימות צריכה להיראות בעין ולא שמבחינים בה רק עם סרגל.
אם ראש שדרת הלולב כפופה - פסול 10 , אך אם העלים כפופים בראשם (מה שנקרא היום 'כפתורים' או 'קנעפלאך') - כשר. הר"ן והריטב"א מחמירים גם כראשי העלים כפופים, אך הרא"ש כתב שזו מעליותא, מפני שאינם נפרדים והתיומת קיימת. להלכה מסתברים דברי הרא"ש, לכן אין להחמיר.
שיעור גובה הלולב
שיעור לולב הוא ארבעה טפחים, הדס וערבה שלושה טפחים. הלולב צריך לבלוט מעל ההדס והערבה טפח משדרתו (ולא רק העלים). אם הם ארוכים מהלולב יקצוץ מהם שיהיו טפח פחות מהלולב.
ר' חיים נאה, מגדולי חכמי ירושלים, בספרו 'שיעורי תורה' 11 , מביא בשם חכמי הספרדים בירושלים, שכולם הסכימו שטפח הוא שמונה ס"מ. זו גם נפקא מינא לשיעור מקוה כמה הם ארבעים סאה. לפי שיעור זה, ארבעים סאה הם פחות מארבע מאות ליטר מעוקב. מצאו במצדה מקוואות שגודלם מתאים בדיוק לשיעור שמביא ר' חיים נאה. יש להניח שבאותה תקופה בנו מקוואות כשיעור הראוי על פי חכמי אותו דור. ונוהגים כמוהו.
הדס וערבה
הדס קטום
"הדס שנקטם ראשו, כשר. נשרו רוב עליו, אם נשתיירו שלשה עלין בקן אחד, כשר" 12 .
נחלקו הראשונים, אם הדין שנקטם ראשו בהדס וערבה הוא כמו בלולב. נקטם ראש ההדס או הערבה, הפשט הוא, שהגבעול נקטם, אך אם הגבעול שלם ורק העלה העליון נקטם, כשר.
הדס משולש
בהדס צריכים לצאת שלושה עלים מאותו גובה 13 , ואין הכוונה שיצאו ממש מאותה נקודה, אלא שאם נעביר קו מסביב לגבעול, תהיה נקודת מפגש בעוקץ של שלושת העלים.
לכתחילה צריך שכל שיעור ההדס יהיה עבות ולעיכובא ברובו 14 , דהיינו יותר מטפח ומחצה. ה'ביכורי יעקב' מסתפק אם רובו של ההדס הוא עבות, אך אינו במקום אחד אלא הרוב מפוזר לאורך ההדס; והביאור הלכה פוסק להקל. גם אם גודלם של שלושת העלים אינו שווה - כשר, אך צריך להקפיד שיהיה ראשו של כל עלה מגיע לעיקרו של העלה שמעליו.
ערבי נחל
בערבה צריך להקפיד שתהיה ערבה ולא אקליפטוס. שיטת התוספות 15 היא, שצריך להזהר לקחת דווקא ערבה שגדלה ממש על הנחל. אנחנו לא פוסקים כתוספות, אלא ש'ערבי נחל' הוא שם של אותו זן וגם אם גדל בהר, כשר.
אתרוג
דין 'הדר'
'פרי עץ הדר' הוא האתרוג, אך מלבד זיהוי הפרי, דרשו חז"ל מהמילה 'הדר' שצריך להיות הדוּר ביופיו. חז"ל קבעו מה נחשב הדר ומה נחשב שכבר אינו הדר.
בחו"ל היו בעבר קהילות שלא ניתן היה לרכוש אתרוגים לכל אחד כמו היום, בקושי הצליחו להשיג אתרוג אחד לכל הקהילה. אתרוג זה היה עובר מיד ליד בין כל אנשי הקהילה ותוך יום יומיים היה משחיר מרוב משמוש. החתם סופר 16 כותב שזה אינו פגם בהדר, כי נעשה דרך מצווה, ומביא ראיה מהגמרא 17 שאומרת 'שבח הוא לבני אהרן שיילכו עד ארכובותיהן בדם'. והרי לכאורה בגדיהם היו מתלכלכים מהדם, אלא כיון שזו דרך העבודה אין בזה גנאי אלא שבח.
פסול 'הדר' בשאר הימים
חשוב לדעת שיש שני סוגי פסול בארבעת המינים. יש פסול בעצם, כגון חסרון בשיעור או איסור הנאה שפוסל לגמרי מלשמש למצוה, ויש פסול של 'הדר' או חסרון ב'לקיחה תמה' שבזה יש מחלוקת עקרונית בראשונים. הרא"ש סובר, ומוכיח זאת מתוך הגמרא, שפסול מטעם 'הדר', פסול גם בשאר הימים והרמ"א מכריע כהרא"ש 18 . הרמב"ם סובר, שפסולים אלו הם רק ביום הראשון, אך בשאר הימים - כשר. לפי זה, אם חל יו"ט ראשון של סוכות בשבת שבו לא נוטלים לולב, באותה שנה אין כלל פסול של הדר או חסרון ב'לקיחה תמה'.
אתרוג שבחלקו העליון יש נקודות שחורות קטנות שאפשר להורידם, המחבר פוסק שזה כמו מום עובר, ואם עבר המום, חוזר להכשרו. דהיינו, לא חל על החפצא שם פסול. ועיין לקמן באתרוג שיש עליו חזזית, בדעת הרמ"א בענין זה.
אתרוג יבש
אתרוג יבש, פסול 19 . בדיקת יבשותו נעשית ע"י שתוחבים מחט עם חוט וכשמוציאים את החוט רואים אם יש בו לחלוחית. וצריך להדגיש שמדובר שתוחב את המחט מצד לצד, כגון: מעוקצו כלפי חוטמו 20 , אך לא עד חדרי הגרעין, מפני שלדעת הרמב"ם נקב שחודר מהקליפה עד תאי הגרעינים, פסול. נקב שלא מחסיר משהו מגוף האתרוג, אליבא דכולי עלמא לא פוסל, אם לא מגיע עד חדרי הגרעינים. הרמ"א מביא שאתרוג משנה שעברה ודאי פסול. היום ניתן לשמור אתרוג במקרר רגיל שנה שלמה והוא כשר, אך לא במקפיא מפני שאחר שיצא - ירקב.
המחבר פוסק כהרמב"ם שאתרוג שניקב נקב מפולש כל שהוא, פסול 21 , ואם אינו מפולש, אם הוא כגודל איסר, פסול. ואם חסר כל שהוא, פסול, שזה חסרון בלקיחה תמה, אך הראב"ד סובר שגם בנקב מפולש רק אם חסר משהו פסול, ובאינו מפולש עד חסרון כאיסר כשר. בארץ נוהגים להחמיר כרמב"ם, שאתרוג שחסר משהו - פסול, מפני שהאתרוגים מצויים בשפע, משא"כ בזמן הרמ"א באירופה, שהיו מייבאים אתרוגים מאיטליה, הקלו להכשיר חסרון שאינו כאיסר בנקב שאינו מפולש.
יש להדגיש שפסול של 'חסר' הוא רק ביו"ט ראשון, אך בשאר ימי הסוכות - גם חסר כשר 22 .
הט"ז ועוד אחרונים אומרים, ש'חסר' הכוונה היא מבשר האתרוג ולא מהגלד החיצוני של האתרוג, אך אם חסר קצת מהשכבה הדקה החיצונית, כשר.
אם יש נקב באתרוג ולא ידוע האם חסר ממנו או שזה נקב ללא חסרון, אנחנו מכשירים מדין ספק ספקא. ספק אולי לא חסר כלל, ואם תאמר שחסר, אולי ההלכה כמו הראב"ד שחסר כלשהו כשר.
מוסיף הרמ"א 23 ש"נהגו להכשיר נקבים שנעשו באילן על ידי קוצים 24 , אע"פ שיש בהם חסרון, שזהו דרך גדילתן". אך זה דוקא אם מקום הנקב הגליד והעלה קרום.
יש להקפיד כשקוצצים את האתרוג מן העץ, לשייר קצת מן העוקץ, מפני שבאתרוג העוקץ שקוע בתוך הפרי (משא"כ בלימון שהעוקץ בולט), ואם יוציאו את העוקץ לגמרי יחסר גם מהפרי עצמו והוי חסר 25 .
חזזית
חזזית, שהיא כמין פצע בולט מעל קליפת האתרוג, אם נמצאת בכמה מקומות באתרוג או במקום אחד אך על רוב האתרוג, פסול. ובחלק העליון של האתרוג, אפילו כל שהוא פסול 26 .
המחבר 27 פוסק שאם היתה חזזית שפוסלת והסיר אותה והאתרוג אינו חסר, כשר. הרמ"א מביא 28 שאתרוג שחל עליו שם פסול כגון מנומר או חסר, אפילו אם הסיר את בעיית הפסול אינו מכשירו. וכיון שיש מחלוקת הפוסקים, לכן ביום הראשון יש להחמיר כמו הרמ"א, ובשאר הימים להכשיר כשיטת המחבר.
אתרוג מורכב
אתרוג מורכב פסול, ומדגיש ה'משנה ברורה' 'דלא מקרי אתרוג כלל' 29 , מפני שיש אומרים שאתרוג מורכב הוא גם לימון וגם אתרוג, דהיינו שיש בו חלק אתרוג וחלק לימון ובעצם הוא אתרוג חסר ופסול ביום הראשון, אך בשאר ימים חסר כשר ולכן גם מורכב יהיה כשר. בגלל יש אומרים אלו הדגיש המשנ"ב שהוא אינו אתרוג כלל, אלא בריה חדשה לגמרי וגם בשאר הימים פסול. דוגמה לכך מצינו בתוספות 30 , שפרד שבא מסוס וחמור נחשב מין חדש ואין אומרים שיש כאן חלק סוס וחלק חמור.
מרן הרב קוק חיבר ספר מיוחד בשם 'פרי עץ הדר', שכל עניינו לברר את סיבת הפסול של אתרוג המורכב. הוא מביא חמש שיטות מהו טעם פסולו של אתרוג מורכב. כוונתו הייתה גם לעודד את החקלאות היהודית בארץ ישראל, שהרי כך אפשר יותר להשגיח שלא יורכבו האתרוגים ולא יקנו אצל הגויים, מפני שבאותה תקופה קנו אתרוגים באיי הים התיכון 31 או באיטליה והגויים היו מרכיבים. אתרוג הוא עץ חלש לכן הרכיבו אותו עם לימון כדי לחזקו וכדי לייפות את הפירות. מבחינה חיצונית אכן אתרוג המורכב יפה יותר, אך זה כמו חכמת יוון, שיש פרחים יפים אך אין פרי.
המשנה ברורה, הרב קוק והחזון איש, כולם הכריעו בפשטות, שאתרוג מורכב פסול לגמרי 32 . וכתב הט"ז 33 שאין לברך על אתרוג מורכב אפילו בשעת הדחק.
סימני האתרוג הכשר
ה'משנה ברורה' מביא סימנים להבחין מהו אתרוג מורכב, אף על פי שה'חתם סופר' כותב שסימנים אלו אינם מובהקים:
א. המורכב חלק ואילו לאתרוג בליטות קטנות אך ניכרות.
ב. המורכב עוקצו התחתון בולט ובאתרוג שוקע.
ג. המורכב קליפתו דקה ותוכו רחב ובו הרבה נוזל והאתרוג קליפתו עבה ותוכו צר וכמעט יבש.
ד. באתרוג הגרעין זקוף לאורך האתרוג ובמורכב הגרעין שוכב לרוחבו. אמנם כתב ה'ביכורי יעקב', שגם באתרוגים שיש בהם כל סימני הכשרות שהם לא מורכבים יכול להיות שהגרעינים שוכבים.
אם יש לאתרוג את ב' הסימנים החיצוניים אין צריך לבדוק את הסימנים הפנימיים 34 . אמנם אם אדם יודע בודאות שהאתרוג בא מעץ לא מורכב, למרות שאין לו סימנים החיצוניים, לא נפסל האתרוג. ראיה לכך אפשר להביא מהגמרא 35 שאומרת, שבהמה טהורה שהמליטה עובר עם סימני בהמה טמאה, חכמים סוברים שכיון שברי לנו שהבהמה טהורה, ולדה גם טהור. מ"מ יש להעדיף ליטול אתרוג תימני שהוא וודאי כשר 36 . גם הדסים מורכבים פסולים, אולם אם אין ידוע שהם מורכבים, בסתמא אינם מורכבים.
^ 1. ויקרא כג, מ.
^ 2. או"ח סימן תרמה סעיף א.
^ 3. סוכה לב.
^ 4. תרמה, ג.
^ 5. וכן לענין דיבוקים או פירודים באותיות סת"ם. עיין ב'תפארת ישראל' פסחים סוף פ"ט ב'הלכתא גבירתא', שו"ת 'אבני חפץ' סימן מא אות ד. וכן ב'עלוני ממרא' 113 עמוד סט ואילך.
^ 6. תרמה, ה.
^ 7. תרמה, ו.
^ 8. דעת תורה או"ח תרמה, ז.
^ 9. תרמה, ח.
^ 10. תרמה, ט.
^ 11. סימן ג אות כה.
^ 12. תרמו, א.
^ 13. תרמו, ב.
^ 14. תרמו, ה.
^ 15. סוכה לד. ד"ה ורבנן.
^ 16. חידושי חת"ס עמ"ס סוכה דף לו. ד"ה והנה אתרוג.
^ 17. פסחים סה: וכן בזבחים לה:
^ 18. תרמט, ה.
^ 19. תרמח, א.
^ 20. משנה ברורה שם, המבאר שבכה"ג לא חשיב נקב מפולש, וע"ש עוד ציור בעניין זה.
^ 21. תרמח, ב.
^ 22. סוכה לו:, רמ"א תרמט, ה.
^ 23. תרמח, ב.
^ 24. הנקרא 'בלעטלאך'.
^ 25. תרמח, ח.
^ 26. תרמח, ט.
^ 27. תרמח, יד. כשיטת הרמב"ם.
^ 28. תרמט, ה. כשיטת התוספות והרא"ש.
^ 29. סוף סימן תרמח ס"ק כא באריכות.
^ 30. ב"ב יג.
^ 31. ידוע הפולמוס הגדול בענין 'אתרוגי קורפו'.
^ 32. היתה חנות בירושלים שעליה שלט: 'בית מסחר לאתרוגים גם בלתי מורכבים'. אם אדם רואה חנות שכתוב עליה 'בית מסחר לבשר גם כשר', וכי היה קונה שם משהו? כל לומד גמרא יודע ש'גם' לריבוי אתא, כאן זה מיגרע גרע.
^ 33. תרמט או"ק ג.
^ 34. שו"ת חתם סופר או"ח סימן קפג.
^ 35. ב"ק עח.
^ 36. עיין בחוברת זו בפסקים ייחודיים 'ארבעת המינים' בהערה לגבי אתרוג תימני.
^ 2. או"ח סימן תרמה סעיף א.
^ 3. סוכה לב.
^ 4. תרמה, ג.
^ 5. וכן לענין דיבוקים או פירודים באותיות סת"ם. עיין ב'תפארת ישראל' פסחים סוף פ"ט ב'הלכתא גבירתא', שו"ת 'אבני חפץ' סימן מא אות ד. וכן ב'עלוני ממרא' 113 עמוד סט ואילך.
^ 6. תרמה, ה.
^ 7. תרמה, ו.
^ 8. דעת תורה או"ח תרמה, ז.
^ 9. תרמה, ח.
^ 10. תרמה, ט.
^ 11. סימן ג אות כה.
^ 12. תרמו, א.
^ 13. תרמו, ב.
^ 14. תרמו, ה.
^ 15. סוכה לד. ד"ה ורבנן.
^ 16. חידושי חת"ס עמ"ס סוכה דף לו. ד"ה והנה אתרוג.
^ 17. פסחים סה: וכן בזבחים לה:
^ 18. תרמט, ה.
^ 19. תרמח, א.
^ 20. משנה ברורה שם, המבאר שבכה"ג לא חשיב נקב מפולש, וע"ש עוד ציור בעניין זה.
^ 21. תרמח, ב.
^ 22. סוכה לו:, רמ"א תרמט, ה.
^ 23. תרמח, ב.
^ 24. הנקרא 'בלעטלאך'.
^ 25. תרמח, ח.
^ 26. תרמח, ט.
^ 27. תרמח, יד. כשיטת הרמב"ם.
^ 28. תרמט, ה. כשיטת התוספות והרא"ש.
^ 29. סוף סימן תרמח ס"ק כא באריכות.
^ 30. ב"ב יג.
^ 31. ידוע הפולמוס הגדול בענין 'אתרוגי קורפו'.
^ 32. היתה חנות בירושלים שעליה שלט: 'בית מסחר לאתרוגים גם בלתי מורכבים'. אם אדם רואה חנות שכתוב עליה 'בית מסחר לבשר גם כשר', וכי היה קונה שם משהו? כל לומד גמרא יודע ש'גם' לריבוי אתא, כאן זה מיגרע גרע.
^ 33. תרמט או"ק ג.
^ 34. שו"ת חתם סופר או"ח סימן קפג.
^ 35. ב"ק עח.
^ 36. עיין בחוברת זו בפסקים ייחודיים 'ארבעת המינים' בהערה לגבי אתרוג תימני.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
