שלום הרב. רציתי לשאול בעקבות כמה דיונים ששמעתי, מה הרב חושב על הטענה שהגדרות חז"ל לא בהכרח תואמים להגדרות שלנו. שהרי אנו רואים למשל שהרמב"ם הסביר מערכת כוכבים ומזלות שונה ממה שמוכר, ונראה היה לומר שלא נכונה, ועוד מצינו הרבה פעמים את התוס נאלץ לדחוק משהו בגמ בין בהסבר מציאות ובין בקביעת הלכה בהתאם למציאות או המנהג שהיה להם באותו מקום. האם אנו יכולים לומר שהמציאות שלנו שונה גם בהלכה, למשל בהגדרות המושג מה נחשב קביעות סעודה, האם שייך לדון מצד מה הראשונים או האחרונים הגדירו קביעות סעודה ולהשליך על המציאות שלנו, או שמא ניתן לומר שבמציאות שלנו המושג קביעות סעודה הוא שונה(מצינו אחרונים שהיו שסייגו דברים של ראשונים מכיוון שלא היה נכון במציאות שלהם). נפק"מ האם מברכים על שני משלושים (שנניח שיש שם כזית) ברכת המזון, למרות שאדם בוגר לא קובע על דבר כזה סעודה ואפילו לא מתחיל להשביע אותו, בניגוד לאם הוא מתכוון לאכול חצי סיר פסטה. וכן הלאה, יש דג למכביר, בכל אופן העיקרון נראלי הצגתי-עד כמה שייך לומר על הסברים של ראשונים שלא שייכים לתקופתנו, כמו שלמשל עושים בגדרי צניעות בחלק מהדברים, בגדרי לא ילבש וכו.

עיין נא בספרי "השתנות הטבעים בהלכה".