אגדתות

מסופר שבנות רב נחמן בחשו את הקדרה בידיהן באמצעות כשפים, זהו מעשה סמלי הדן בלימוד תורה שלא לשמה.

התלמידים מרדו ברבן גמליאל בעקבות שאלת רשב"י אם תפילת ערבית רשות. לפי מסורת הגאונים והרמב"ם רשב"י לא היה בתקופה זו. מדובר במעשה סמלי שקשור לשיטת אליהו הנביא.

בדף כ,ב בראש השנה מובאים עניינים הנראים כקשורים לאסטרונומיה, שכבר במסורת הגאונים ורוב החכמים ידוע שאינם מתאימים למציאות, מדובר במשל על כנסת ישראל שנמשלה ללבנה.

הרמב"ם מזכיר ארבעה זמנים שונים להיתר ספיחי מוצאי שביעית. ההבנה לאלו ספיחים מכוונים דברי הרמב"ם תלויה בהבנת אגדות חז"ל.

בירושלמי מסופר שהלווייתו של רבי יהודה הנשיא נערכה במסע פלאי שהחל בצִפּוֹרִי והסתיים בבֵית שְׁעָרִים, אך מסורת הדורות מציינת את קברו בצִפּוֹרִי. המעשה שבירושלמי הוא מעשה סמלי שמתייחס להיתר הירק של רבי יהודה הנשיא במוצאי השביעית.