אגדתות
גודל טקסט
יש כמה סוגים של דרשות חז"ל ישנם כאלה שהם "הלכה למשה מסיני" ויש כאלה שהם פירוש שחכמים פירשו, הרב משה גנץ מרחיב על הסוגים השונים.
x
-
סמבטיון האמונה של יוסף בן מתתיהו
שמירת השבת היא היא נהר הסמבטיון אשר שמר על יהודי גלות סוריה מלהתבולל. כך על פי עדויות של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו המזהה את נהר הסבטיקוס בגלות סוריה, ואשר הצליח להצפין את המידע הזה באופן שטיטוס לא ישים לב לכך. -
עשרת השבטים שמעבר לסמבטיון
עשרת השבטים כלואים מעבר לסמבטיון שזורמים בו חול ואבנים ובשבת הוא נח ויורד עליו ענן. זהו משל ששמירת השבת מונעת מבני העם שאינם עוסקים בתורה מלהתבולל בגלות. יהודה ובנימין מסמלים את מי שקשור לתורה, והם יהיו שליחים שיוציאו את עשרת השבטים ממאסרם בגלות ויזכו אותם לימות המשיח. -
בני משה שמעבר לסמבטיון
האגדות מספרות על בני משה שנמצאים מעבר לנהר הסמבטיון הפלאי שזורמים בו במשך ששה ימים רק חול ואבנים ובשבת הוא שובת. זהו משל שמרמז שגם מי שעזב את לימוד התורה ויצא לעמול במלאכות הוא צדיק, ושמירת השבת שומרת עליו מלהתבולל בין הגויים. -
הלויים ולוחמי בר כוכבא קצוצי האצבעות
הלויים קצצו את אצבעותיהם כדי שלא יוכלו לנגן בכינור את שיר ה' על אדמת נכר. וכשעזרא עלה לארץ הוא המתין עד שישלחו לשיירתו לויים שאינם בעלי המום הזה. זהו משל על חסרון בינה-תורנית, ולוחמי בר כוכבא היו מוכנים להקריב את התפתחותם התורנית כדי להתגייס לצבאו. -
העיזים שהביאו דובים בקרניהן
שכניו של ר' חנינא בן דוסא אמרו לו שה"עיזים" שלו מזיקות מזיקות לאחרים, אך כל אחת הביאה דוב בקרניה כדי להוכיח את צדקתה. זהו ספור משלי, "בהמה דקה" היא סמל לתלמיד חכם שמתפרנס מאחרים, ואילו "בקר" ו"ביצים" מהווים סמל למי שמתפרנס מיגיע כפיו. -
בר כוכבא וגיוס לומדי תורה לצבאו
בירושלמי מסופר שהיו לבר כוכבא מאתיים אלף חיילים קטועי אצבע ומאתיים אלף חיילים שרכבו על סוס ועקרו ארז מהלבנון, אי אפשר לעקור ארז באופן הזה, ותיאורים אלו הם סמלים בתורתו של ר' עקיבא, וגם יחסי התלמיד והרב שבין רשב"י לר' עקיבא הם סמליים. -
העפר של נחום איש גם זו
נחום הוליך ארגז עם אבנים טובות לקיסר, גנבים מילאו את ארגזו בעפר, כשהמלך ראה את העפר רצה להורגו ונחום אמר 'גם זו לטובה'. אליהו אמר שבעפר הזה אברהם ניצח במלחמותיו, המלך בדק והצליח ונתן לו אבנים טובות. זהו משל ולימוד זכות שמחשיב את עמל המלאכות כעיסוק בתורה. -
החורבה של נחום איש גם זו
נחום איש גם זו לא ריחם על עני ולכן קיבל על עצמו ייסורים והיה מוטל בחורבה. תלמידיו רצו להוציאו משם, והוא ביקש שיוציאו משם תחילה את הכלים, ואחר שהוציאו את הכלים ואת מיטתו החורבה התמוטטה. זהו משל על נטילת סיכון רוחני בהתחברות לעמי הארצות בנסיון לחדש את המלכות. -
נחום איש גם זו והמצורע של הישיבה
נחום איש גם זו קיבל על עצמו ייסורים מפני שלא ריחם על מוכה-שחין, וכשר' עקיבא בא לבקרו הוא רוצה שגם ר' עקיבא יתייסר. מוכה-השחין מייצג את אלו שיצאו לקרב ביאת המשיח על ידי מלאכותיהם. המשיח נקרא "חיוורא דבי רבי" - "המצורע של הישיבה". -
להתחבא בבית-הכסא
רבי יוסי התבונן בצנור העכול שבגופו וממנו למד שהוא אדם ולא מלאך וצריך להתפרנס מיגיע כפיו. לשיטת רבי יוסי המפעל או השדה של האדם שם הם מתפרנסים נקראים "בית הכסא". "חנן הנחבא" שהיה נחבא ב"בית הכסא" נקרא כך מפני שלא רצה להתמנות לחכם והעדיף להתפרנס מיגיע כפיו.
המשך לקרוא...
<
2827262524
>