אגדתות

במעשים רבים מובא שר' שמעון בן אלעזר היה צעיר מר' מאיר ושהיה תלמידו ומשרתו. אולם הצורך של ר' מאיר ושל ר' יהודה בן בבא להתייחס למעשה שסיפר ר' שמעון בן אלעזר על ה"מכוער" שפגש ב"שפת הים" - מראה שהוא לא היה צעיר מהם. הרמב"ם והר"ש מקינון הכריעו שר' שמעון בן אלעזר היה בדורות שקודם לר' מאיר, והמעשים שהוא מופיע בהם כתלמידו של ר' מאיר - הם עצמם משל.

המקומות "טבריה" ו"בקעת ארבל" מסמלים באגדות חז"ל גאולה דרך עמל התורה, ואלו "בית שאן" מסמלת גאולה דרך עמל המלאכות; והתבאר שמעשים הקשורים ל"כתיבת ספר תורה" מרמזים על הדרכים השונות להבאת הגאולה; ולפי משמעות זו ניתן להבין אגדות נוספות שבהן מופיעים מושגים אלו.

ר' שמעון בן אלעזר יצא מבית רבו ופגש במישהו וקרא לו "ריקה" ו"מכוער", מתברר שהיה זה אליהו שגילה לו ש"הריקן" מתורה שרודף אחר המלאכות יביא מרפא למצבו של עם ישראל והוא ה"קנה" שבאמצעותו נכתב ספר גאולת ישראל. חסיד אחד חולק ומגלה שמי שרודף אחר המלאכות נחשב לקבור ב"מחצלת של קנים" ואינו נכנס לפנים מן הפרגוד. ר' מאיר מנסה לפשר בין הצורך להישאר בבית המדרש לבין הצורך לעמול במלאכות, אך פשרתו אינה מתקבלת.

בבבלי מסופר שחוני פגש באיש שנטע חרוב שיניב פירות רק לאחר שבעים שנה. אין עץ כזה בעולם וזהו משל על איש שנוטע עץ שיצמח עליו "כסף" כדי שנכדו יוכל ליהנות ממנו. המשך הספור בבבלי מביא לסוף טרגי של חוני, כדי להביא לשלום בין עמלי המלאכות לעמלי התורה.

בירושלמי מסופר שחוני המעגל הוא נכדו של חוני המעגל ושהוא נרדם במערה למשך שבעים שנה, ובינתיים חרב המקדש ונבנה בשנית וחוני נכנס לתוכו. הדבר לא יתכן מפני שהמקדש חרב 350 שנה לפני כן. הספור הוא משל על חוני שעוזב את בית המדרש וחוזר אליו ב"גלגול" בתור נכדו.

באגדות חז"ל קיימת שפה פנימית שמבוססת על התנ"ך; והאגדות משוחחות בה זו עם זו. מטרת השפה ללמד זכות על הדמויות השונות שקיימות בעם ישראל, ולהביא לשלום ביניהן.

בירושלמי מסופר על מחילה שקיצרה את המהלך מלוד לבית המקדש לכרבע שבע, ועל מחילה שקיצרה את המהלך מארץ ישראל לבבל לפחות מיום. המחילות הן משל, שבו אליהו מלמד זכות בתחילה הוא מספר שעמל המלאכות של בנות לוד מקצר את הדרך אל הגאולה ובנין המקדש, ואחר כך הוא מספר שעמל המלאכות מקצר את הדרך אל הגלות.

חוני סובב עצמו במעגל והוריד גשמים מרובים שגרמו להצפה וליציאת האנשים מירושלים להר הבית, הצפה כזו לא תיתכן, והספור הוא משל. חוני מודיע שלדעתו כולם צריכים לעזוב את "ירושלים" וה"אבן" שמסמלים את הבאת הגאולה דרך עמל התורה; ולצאת אל ה"מעגל" וה"הר" שמסמלים את הבאת הגאולה דרך עמל המלאכות.

אליהו הנביא מציל ספינה בתנאי שנער יראה לר' יהושע בן לוי את אבני הכדכוד שיהיו בזמן הגאולה; זהו לימוד זכות על הנערים שאינם לומדים בישיבה אלא נדמים לגויים לגמרי ועמלים עימם בשוק. ה"מערה" של המלאכות היא "אבני" הכדכוד של הגאולה.

במסכת נדרים מסופר על תנאים ואמוראים שאכלו דייסה באצבעותיהם ואמרו שככל שהדייסה נאכלת באמצעות יותר אצבעות - כך היא טעימה יותר!! זהו משל המרמז שככל שאדם מרבה להתפרנס בעשר אצבעותיו כך אשריו וטוב לו.