סדרות

ביאור סיבת מעבר המלך לדתות ופניתו בתחילה דוקא אליהם ולא לישראל. ביאור דברי החכם הנוצרי, תוך הדגשת היסודות שבדבריו המבוססים על עובדות סיפור הכוזרים המקורי.

ביאור טענות מלך כוזר לעזיבת הפילוסוף, הנחת היסוד שדברי החכמה של הפילוסוף מתקבלים על המלך אלא שהוא מחפש משהוא אחר - את היסוד שהפילוסוף לא מכיר. הסברת העובדות שמעידות למלך על המצאות היסוד הזה, ושהוא רואה צורך ללכת ולברר האם הם עומדות בביקורת החוכמה.

הבנת יחסו של ריה"ל לפילוסופים בכלל הספר. 1) על מיקומו של השכל האנושי לעומת המימד האלוקי. 2) על המורכבות בשיטת ריה"ל ביחס לדברי החכמה של הפילוסופים - את מה ניתן לקבל, כיצד, ולשם מה.

1) ביאור הדרכת הפילוסוף להגעה לשלמות שהיא מיצוי הפוטנצייל האנושי כפי שהבינו עד תום. 2) תחילת ההסברה של התמודדות ריה"ל עם הפילוסופים ויחסו עליהם בכלל הספר.

1) ביאור שלמות האדם לפילוסוף על יסודותיה: נתוני הפתיחה השונים בין בני אדם והפוטנציאלים השונים ממילא ושגם במימוש הפוטנציאל יש דרגות. הבנת הפוטציאל המקסימלי לפלוסוף - הדבקות בשכל הפועל, ביאור הדברים על פי הרחבתם במאמר חמישי. 2ׂ) הדגשה שהפילוסוף מכוון בעיקר להציב אלטרנטיבה למעשה הרצוי שהמלך מחפש.

1) חשיבות הבנת דיברי הפילוסוף מכמה סיבות. 2) סיכום מכלול תשובותיו של ריה"ל לקדמות, במאמר ראשון בכמה מקומות ובמאמרים שני וחמישי.

ביאור תפיסת העולם של המדע העתיק כפי שמוסברת במקומות שונים בספר. (בסעיף זה, ובמאמר רביעי וחמישי)

פתיחת דיברי הפילוסוף ושלילתו את הרצון אצל ה'. תשובת ריה"ל לטענתו כפי שעולה ממכלול התייחסותיו אליה. - במאמר א', ב', ג' וה'.

פתיחת דיברי הפילוסוף ושלילתו את הרצון אצל ה'. תשובת ריה"ל לטענתו כפי שעולה ממכלול התייחסותיו אליה. - במאמר א', ב', ג' וה'.

שלוש המשמעיות שנראה שיש לחלום המלך שבראשית הספר על פי דיקדוק בדיברי ריה"ל בייחס לחלום ובהתחשב בסיפור המקורי שעליו ייסד ריה"ל את סיפרו.