קוממיות

בחברה הכללית, שאין בה תורה ומצוות, רבות הדיעות הקוראות לחופש, "לצאת מהארון", לשתות מבלי להזיק, "אם שותים לא נוהגים" וכד'. לא כך מצוות התורה. גם כאשר יש בנו כוחות שליליים, עלינו לכבוש אותם ולא לתת להם לצאת אל הפועל.

זהו ענינו של חודש אלול - "אני לדודי ודודי לי", חודש של התקרבות מחודשת, רעננה, שבין ישראל לקב"ה. ההתקרבות הזו, היא לא רק אינטרס של ישראל, זהו גם הרצון האלוקי.

הטבע מלמד את המטייל מוסר ומידות טובות. המטייל חווה מפגש ישיר עם תופעות שונות המשפיעות על אישיותו ובונות אותה. אך בתנאי, שייתן דעתו על הסובב אותו ויקשיב היטב ל'שיעור' שהטבע מלמד אותו.

עד כה, הפרנסה היא בראש מעייניך, ויש להעריך מאוד את ההשתדלות שהנך עושה כדי להביא טרף לביתך. אולם, אי שביעות הרצון של אשתך, מורה על הצורך בשינוי מסלול.

החופש הגדול בפתח וההורים במתח. כיצד יעברו החודשיים הקרובים, האם בהתרוממות והחלפת כוחות חיובית, או שמא חלילה...? בנושא אקטואלי זה עוסקת הקומה התורנית השבוע.

אנו רואים שארצנו הקדושה יכולה לספק פירות וירקות בכל ימות השנה לכל האוכלוסיה הגדולה, מה שאין בנמצא בארצות אירופה בימות החורף הקרים והמושלגים. בזה רואים את טוּבה של ארצנו.

האם www.mikdash.gov.il יהיה שם אתר האינטרנט של בית המקדש השלישי כשיבנה? מה יהיה היחס לשאלות sms לכהן תלמיד חכם בהלכות קנים הסבוכות, ובכלל - איך יראה בית המקדש השלישי?

אפשר לשבת עם הילדים, "ישיבת עבודה משפחתית" כמו שיושבים עם מבוגרים, להציע להם תוכנית של סדר יום, לקבל מהם הערות ומתוך כך להגיע למצב בו הם ירגישו אחריות על סדר יום זה, ויתנהלו לפיו.

יש צורך בדברי נחמה מעודדים שהסכנות הגשמיות ובעיקר הרוחניות יחלפו, שכל הזוהמה הרוחנית הזאת תעבור ותחלוף. ומי יכול לנחם ניחומים של ממש, ממי אפשר לקבל ניחומים של אמת? לא מבשר ודם, ואפילו לא מגדולים וחכמים שבבני אדם, אלא מה' אלוקי ישראל בלבד

כלל גדול בחיים הוא: כל אדם הוא המנהל של עצמו. הכוונה היא, שאי אפשר להתנווט לפי רוחות מבחוץ, אלא לפי החלטות פנימיות שלו עצמו.