א. האם צלם חתונות שאיבד את כרטיס הזיכרון ועליו כל תמונות הזוג חייב בתשלום? ב. אם כן, כיצד מחשבים את ערך האובדן או החיוב הכספי? אם אפשרי, אשמח לפירוט ומקורות.

שאלתם שאלה טובה ומאתגרת המשלבת בתוכה גם דיונים הלכתיים שיגרתיים גם הגדרות הלכתיות מחודשות ובנוסף ניתוח המציאות. קשה לתת תשובה קצרה המתכללת בתוכה את כלל השיקולים והעקרונות ההלכתיים, וכמובן שהדבר אינו אפשרי כ"הלכה למעשה" ללא שמיעת שני הצדדים. אם זאת, אתן רק כמה נק' לדיון ללא נקיטת עמדה. ההמלצה למעשה היא, שיש מקום לתביעה ובירור הדין בבית דין לממונות. להלן כמה מנק' הדיון: שאלת הבסיס היא כיצד אנו מגדירים את הסטטוס ההלכתי של הצלם במצב שתיארתם, האם הוא מוגדר כאומן שלא ביצע את מלאכתו או שמא הוא מוגדר כשומר שהפקדון שתחת ידו לא הושב לבעלים? לשאלה זו ישנם השלכות גדולות מבחינה הלכתית וכוללת בתוכה גם עיון מעמיק וניתוח המציאות של תמונות המאוחסנות בקבצים. שאלת משנה מכח דיון זה האם יש בעלות על תמונות אלו המאוחסנות כקבצים? האם הצלם מקנה את כרטיס הצילום שעליו התמונות ללקוח? האם הוא משעבד אותו בגדר של דקל לפירותיו? כמו כן, גם אם הדבר יוגדר כפקדון שיש לו בעלים אזי תשאל השאלה כיצד ניתן להעריך ולאמוד את הנזק באבידתם. האם יש כאן ערך אובייקטיבי או שמא הערך הוא רק סובייקטיבי? האם מחייבים בתשלום על נזק או אבידה בעלת ערך סובייקטיבי? האם יש מקום לחיוב על גרמא או גרמי בנזק סובייקטיבי? האם יש מקום לדרוש פשרה לשם השכנת שלום בין הצדדים? האם יש מקום לחייב על בושת, שכן זוג שאין לו תמונות חתונה הוא בעל בושת? האם יש מקום לחייב על עוגמת נפש/צער? וכמובן, האם יש מנהג מדינה בעניין זה? אלו מקצת הדיונים והשאלות וכאמור, דברים אלו צריכים להתברר בפני דיינים מומחים במעמד שני הצדדים.