שלום וברכה, השבוע יש אצלנו סעודת מצווה ובר מצווה.. רציתי לשאול האם מותר לי ללבוש בגד שתפרתי ועדיין לא חידשתי אותו לפני בין המיצרים הבנתי שהבעיה היא בברכת שהחיינו כי מעיקר הדין מותר לחדש בגד תודה רבה.

שלום וברכה המקל יש לו על מי לסמוך, אך לדעת השו"ע יש להיזהר. הסבר: מקור דין זה הוא מספר חסידים ואין מקורו מן התלמוד, יש לדעת שמרן השו"ע כתב (תקנא יז) "טוב ליזהר מלומר שהחיינו בין המצרים על פרי או על מלבוש אבל על פדיון הבן אומר ולא יחמיץ את המצווה". לעומת זאת בהלכה ו' שם כתב: כלים חדשים (הכוונה בגדים)..... אסור ללבוש בשבת זו (היינו בשבוע שחל ט' באב). הכף החיים (ס"ק פח') מסביר את הסתירה שבימי בין המצרים טוב ליזהר, אך בשבוע שחל בו ט' באב אסור מהדין. המגן אברהם הסביר את הטעם לאיסור: שבברכת שהחיינו אנו אומרים "והגיענו לזמן הזה" והזמן הזה הוא ימים של צער לעם ישראל, דבריו מדויקים מלשון השו"ע "טוב ליזהר שלא לומר שהחיינו בין המצרים.." האר"י החמיר שגם בשבתות של ימי הספירה אין לברך שהחיינו שלא כדעת המ"ב והחזו"ע שמקלים בשבתות אלו. האחרונים ספרדים ואשכנזים קבלו את הדין למעשה וכך פסקו בספריהם שלא לחדש ולברך שהחיינו בבין המצרים. אמנם הגר"א כתב על דברי השו"ע שהוא חומרא יתירה וטעמו שזה דומה לאבלות ובאבילות אין איסור לברך שהחיינו עי"ש. על דברי הרמ"א שכתב להתיר בפרי שלא ימצא אחר ט' באב, הוסיף הט"ז עוד סברא להקל, שיש להתיר בכל יום לברך שמא ימות האדם קודם שיקיים את המצווה. ובמקרה הזה היה ראוי להורות שתלבש את הבגד בשבת של בין המצריים ואז גם למחמירים יש מקום להקל. אך כאן מדובר שהשבוע יש את סעודת המצווה עוד לפני השבת, והצורך ללבוש התחדש בימי החול ואז נ"ל שיש לדון בזה על פי דברי הרמ"א להקל, מפני שיש לזה דין שלא ימצא אחרי ט' באב מפני שהבגד נועד לאותה שמחת בר מצווה. יש לדעת שבדברי השו"ע יש לדייק שמרן לא אסר במפורש מעיקר הדין כמו שאסר בשבוע שחל בו שאז נקט ממש לשון אסור, אלא כאן מרן כתב בלשון "טוב להיזהר", שזהו לשון שאינו אוסר במפורש אלא מעמיד את האפשרות לשעת צורך להקל. לכן מכיוון שכל האחרונים הלכו בדרך מרן אך הגר"א והט"ז הקלו ועוד שזה חומרא מדרבנן נקטנו בלשון "המקל יש לו על מי לסמוך אך לדעת מרן יש להיזהר". בברכה רבה הרב אוריאל מועטי.