מסופר על רבי שמעון בר יוחאי שנכנס למערה עם בנו, בלי אוכל, בלי מים, רק עם אמונה בבורא שיעזור. האם אין כאן סתירה לחוק המוכר "אין סומכין על הנס"? האם הוא לא יכל בשום צורה להשיג לפחות קצת מים ומזון? האם הוא לא יכל להסתתר במקום אחר? שאלה נוספת שעלתה לי על הסיפור- נאמר בגמרא שהוא הקשיב לבת קול שהדריכה אותו מה לעשות כשיצא מהמערה- האם אין סתירה לסיפור של רבי אליעזר? שמסופר שחלק על כל החכמים ואפילו בת קול יצאה ואמרה שהלכה כמותו, ועדיין הלכו לפי הרוב, לפי החוק שהולכים אחרי הרוב, וגם לפי הפסוק "לא בשמיים היא". איך יכול להיות שבסיפורו, רשב"י הקשיב לבת הקול, על אף הפסוק הנ"ל?

שלום א. רשב"י ברח למערה מפני הרומאים שרצו להורגו, לא היה זמן להתארגנות וללקיחת מזון ואף לא יכל לבקש ממישהו שיספק לו אוכל כיון שכבר הרומאים "עלו" על אשתו שסיפקה להם אוכל. במצב של פיקוח נפש לא היתה ברירה אלא לברוח ולנסות אחר כך למצוא איך להסתדר. קב"ה סייע בידו וזימן לו אוכל בדרך נס. ב. הכלל שלא משגיחין בבת קול נאמרה במישור ההלכתי - לא ניתן לפסוק הלכה על פי בת קול. אך כיצד להתנהג או מה לעשות כנגד האויב אם האדם שומע בת קול אמיתית ביכולתו לסמוך עליה ולפעול על פיה. יום טוב