[1 יניב: מסכת סוטה פרק ו משנה ב ובא במשנה מובא במשנה שאפילו עבד ושפחה שהם פסולי עדות נאמנים בתור עדים לפסילת כתובה חוץ מחמישה אנשים שהם בחזקת שונאות אותה ולכן אינה נאמנים לעדות. חמותה. בת חמותה .צרתה ויבמתה .ובת בעלה מאישה אחרת .ובת בעלה מאישה אחרת הקושיה היא עבד או שפחה של אותה אישה שהיא הייתה מתייחסת לא יפה אליהם ומתעמרת בהם הם פסולי עדות ואולי יצר הנקמנות יגרום להם לתת עדות שקר כדי לנקום בה או שהשפחה צדה עינה בבעל ורוצה לגרום לגירושין כדי לזכות בבעל. [1יניב: עוד קושיה מסכת גיטין פרק ה משנה ו מובא במשנה ישראל שקנה שדה מסיקריקון וגם שילם לבעל השדה מקחו בטל אבל אם קנה מבעל השטח אחר כך שילם לסיקריקון מקחו קיים. מי שלקח שטח מסיקריקון מקחו קיים. מי שלקח שטח מסיקריקון נותן רבע לבעל השטח עם קנה ב-300 נותן 100 לבעלים אבל אם אדם קנה מסיקריקון שדה יכול בעל השדה להגיד לאדם אני אשלם לך כמה ששילמת לסקריקון תן לי את השדה חזרה. בית דין קבע עם השדה הייתה 12 חודש בידי הסיקריקון אם אין הפקר מי שקודם זוכה לקנות אותה אבל נותן רבע לבעלים. קושיה היא למה לא להעמיד לדין את הסיקריקון או לחילופין לא לשתף איתו פעולה 7 יניב: מסכת גיטין פרק ח משנה א מובא הזורק גט לאשתו והיא בתוך ביתה או בתוך חצרה הרי זאת מגורשת הקושיה היא בפרק ו משנה א מובא האישה שאמרה תקבל לגיטי עד שהאישה לא אמרה התקבל לי גיטי האישה לא גרושה השליח חייב להביא את הגט לאישה ולחכות שהאישה תאשר את קבלת הגט איך יתכן שאם אני זורק את הגט לחצר כאילו הגט התקבל ,יניב: משנה ה פרק ח מסכת גיטין מובא שאם כתבת תאריך על הגט שלא קשור לעיר שנמצאת האישה הגט מבוטל זה נקרא מלכות שאינה הוגנת הקושיה היא אם הבעל נמצא בעיר רחוקה מעבר לים התאריך שנכתב פשוט שנכתב לפי העיר שהוא נמצא בה בנוסף אם נכתב בתאריך מסוים ההגעה לאישה כמה ימים ולכן התאריך לא רלוונטי מה הדין אז

שלום סליחה על העיכוב במתן התשובה. 1. נראה שאם ידוע בברור שהאנשים שונאים אותה אז הם גם לא נאמנים לפוסלה מכתובה. חמשת הנשים במשנה הן רק דוגמאות לנשים ששונאות אך זה לאו דווקא. 2. אכן אם הייתה אפשרות להעמיד אותו לדין אז היינו עושים זאת, אך מכיון שמדובר בגוי רשע שמאיים לרצוח אין אפשרות כזו ולכן המשנה דנה מה עושים במקרה זה. והמשנה דנה במקרה שאדם קנה ממנו כבר (ולכן לא שייך לא לשתף איתו פעולה כי יש מקרה שהאדם קנה ממנו וצריך לדעת מה הדין). 3. בעניין קניין חצר הגמרא במסכת בבא מציעא (דף י/ב) דנה אם היסוד של קניין חצר הוא מדין יד או מדין שליחות, ולמסקנא שם לגבי גט כולם סוברים שקניין חצר הוא מדין יד. פירוש הדבר שכשהגט הגיע לחצר זה נחשב כאילו הוא הגיע לידה של האישה ולכן היא מגורשת. כפי שמסבירים המפרשים על פי דרשת חז"ל, מכך שנאמר בפסוק (דברים פרק כ"ד פס' א'-ב') "ונתן בידה", ולא נאמר: ובידה יתננו, יש לדרוש את המילה "ונתן" - מכל מקום, הכוונה בין שיתן בידה (כפי שנאמר בפסוק) ובין בביתה בין בחצרה בין בגינה שלה ובין בכל מקום שלה, וזאת בתנאי שתהא עומדת בצד ביתה או בצד חצרה. הלכה זו נלמדת מהמילה בידה כפי שכתב רש"י: ו"ידה דכתב רחמנא דבעינן דומיא דידה דמשתמרת לדעתה". אם כן, לחצר יש דין יד ולא דין שליחות, על פי הסבר זה, וממילא אינן צורך באמירת התקבל לי גיטי. 4. הלכה זו נפסקה בשו"ע (אבן העזר סי' קכ"ח סע' א'): "צריך להזכיר בגט שם המקום שהעדים עומדים שם בשעת חתימה: למנין שאנו מונין בו כאן במתא פלונית; ואם שנה והזכיר שם מקום אחר, פסול; ואם נשאת, לא תצא. אבל על מקום עמידת הסופר בשעת כתיבה, אין לחוש. לפיכך, אם נכתב במקום אחד ונחתם במקום אחר, יזכיר שם המקום שנחתם בו". והסביר הבית שמואל (ס"ק ב'): "אף על גב דכתיבה היתה במקום אחר צריך להזכיר מקום החתימה שלא יאמרו לעדים עמנו הייתם במקום אחר". אם כן, אין זה משנה היכן ניתן הגט הדבר החשוב הוא היכן הוא נחתם ושיהיה מקום החתימה מדוייק. יום טוב