בס"ד שלום הרב, במסכת ברכות דף ה כתוב שאם אדם רואה שייסורים באים עליו ואין לו עוון או ביטול תורה, אלו ייסורים של אהבה. ובדף ז כתוב ש"צדיק ורע לו" זה כנראה צדיק שאינו גמור. (יש שם גם דעה חולקת שלפיה איננו מבינים מדוע צדיק ורע לו). לא הבנתי מה היחס בין שתי המקורות הללו ? למה בדף ה לא מציעים אפשרות שהוא לא צדיק גמור (גם אם נראה לו שכן) או בדף ז שאלו ייסורים של אהבה ? בסייעתא דשמיא, חשבתי אולי לומר שצדיק שאינו גמור זה מי שמתייסר וזה מאחת משלוש הסיבות שבדף ה- עוון /ביטול תורה / ייסורים של אהבה ובהקדים שהרבה שואלים איך ייתכן שאין בידו עוון ויש בידו ביטול תורה ?! ועונים שאין בידו עוון שמצדיק ייסורים כמו שקיבל, אבל על ביטול תורה זה כן עונש ראוי, אז אולי גם אדם שאין בידו עוון/ביטול תורה ברמה שמצדיקה ייסורים, עדיין אינו אומר שהוא צדיק גמור. ייתכן והוא צדיק שאינו גמור ואלו ייסורים של אהבה. זה תירוץ שמתקבל ?

שלום (סליחה על העיכוב במתן התשובה, בעיות טכניות במערכת שתוקנו) הדברים מתקבלים ונאים. אשריך על השאלה ועל יישוב הגמרות. תוספת הסבר: בדף ה מדובר על אדם שלא מצא שום עוון וממילא חייבים חומר שמדובר ביסורים של אהבה. בדף ז הגמרא מציגה מציאות של צדיק ורע ולו שבפשטות הוא עושה מעשים טובים ומתוקנים אך יש לו יסורים, כפי שדברה הגמרא בדף ה תחילה יש לבדוק אם כל מעשיו מתוקנים ואם לאו הוא עדין צדיק אלא שעליו לתקן את מעשיו על כן הוא צדיק ורע לו. יום טוב