האמרה היא: ״צריך שכל איש ידע ויבין שבתוך תוכו דולק נר ואין נרו שלו כנר חברו. ואין איש שאין לו נר. וצריך שכל איש ידע ויבין שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו.״ הבנתי שהאמרה רק מיוחסת לרב. האם יש מקור לאמרה זו? ואם לא, על סמך מה ייחסוה לרב? תודה ויום טוב

שלום רב: לא מכיר משפט זה של הרב. אולם מצאתי רעיון דומה בדבריו: אורות האמונה / האמונה החיה - האמונה הגדולה / עמוד 137 / ב ב יראה יתירה פוגמת היא את האמונה, מפני שאיננו מאמין בעבורה בעצמו ובשכלו, וממעט את ההכרה של הניצוץ האלהי שבנשמתו, ומפני כך באים הרהורים רעים לצערו. והצדיק מכיר את הסבה היסודית לצרה זו, וחוזר בתשובה מיראה היתירה, ומקיים אל תירא אברם, שאומרים למי שהוא ירא שמים בכל כחו, והולך במדרגה אחר מדרגה, עד אשר עין בעין יראה את אור אל אמת המאיר בשכלו ובכל נטיות נפשו, ואור נשמתו הולך ומוסיף, וכל פועלי און סרים ממנו, והאמונה הטהורה בקדושת הניצוץ האלהי שבעצמו משתלהבת לאבוקה גדולה, ומתחברת עם אור האמונה הגדולה, וצדיק באמונתו יחיה, גוי צדיק שומר אמונים. כל טוב