שלום וברכה, למנהג אשכנז (נוסח ספרד) לאחר הודו קמים ואומרים ה מלך, ה מלך וכו ולאחר מכן במזמור יהי כבוד ה לעולם, מופיע שוב ה מלך ה מלך ה ימלוך לעולם ועד ואומרים זאת בישיבה. מדוע יש חילוק בין אותם הפסוקים ולא עומדים גם כשמזכירים אותו הפסוק במזמור יהי כבוד? ושאלה נוספת במוסף של שבת בקדושת כתר: מצוין הפסוק פעמים באהבה שמע אומרים: "שמע ישראל ה אלוקינו ה אחד", מדוע לא מכסים את העינים בפסוק זה כמו בשחרית בקריאת שמע? ישר כח ותזכו למצוות

שלום וברכה, כאשר כל הציבור אומרים ביחד פסוקים אלו לאחר הודו, יש בכך מעמד נשגב כמבואר בבית יוסף (סי' נ) שאנו מתדמים למלאכים שאומרים פסוקים אלו יחד איתנו. על כן חשוב לעמוד. לא בכל פעם שקוראים פסוקים אלו יש מעמד נשגב זה. וכן לגבי קריאת שמע, שמכסים את העינים כדי שלא להסתכל בדבר אחר שעלול להפריע לכוונה שלנו (שו"ע, סא, ה). כוונה גדולה זאת חיונית כאשר אומרים קריאת שמע על מנת לצאת ידי חובת מצוות קריאת שמע עם קבלת עול מלכות שמים, ולא בכל פעם שאומרים פסוקים אלו. מקורות והרחבה: הבית יוסף (סי' נ) מביא את לשון שבלי הלקט (סי' עו): "מה שנהגו לומר "ה' מלך" בעמידה בזמירות בשבתות וימים טובים, כתב ה"ר בנימין הטעם, לפי שנמצא בהגדה: מלאך אחד עומד שחרית באמצע הרקיע ופותח ואומר "ה' מלך ה' מלך" וכו', וכל גדודי מעלה עונין אחריו, עד שמגיעין לברכו; וכשם שהמלאכים אומרים אותו בעמידה, כך אנו ראויים לאומרו בעמידה. ובחול, לפי שמתבטלין ממלאכתן וצריכין למעשה ידיהם ואין להם פנאי, לא נהגו לאומרו בעמידה". ועיין באריכות בכף החיים (סי' נ, ס"ק ח) בשם האר"י ז"ל בטעם הדבר על פי קבלה. והוסיף שלדבריו צריך לעמוד גם כאשר אומרים פסוקים אלו בסליחות. כל טוב!