ראשית אני מתנצל על בורותי. שאלתי: מדוע כאשר אנו קוראים בתנ"ך איננו מבטאים את שם אלוקים כפי שהוא כתוב, אלא הוגים אותו כ"השם" או "אדוניי" או "אלוקים"?

ביחס לשמות ה' או אלוקים, אנו לא מבטאים בצורה שנכתבו משום שאנו רוצים לבטא את שם השם סתם, למרות שמי שקורא בתנ"ך מותר לו. ושם אדנות זה עניינו של השם המוזכר, וכאשר לא מוזכר אדנות מפורש, יש גם משמעות של היה הווה ויהיה, וזה הטעם מדוע מוזכר לא בצורת אדנות. הרב אברהם פרל.