שלום לרב. ברצוני להבין את המושג מוות על קידוש השם, שדרגתו גבוהה מצדיקים גמורים. המושג, הרי, הגיע מהמושג הרוגי מלכות. זה מושג שבגמרא ניתן לשני אחים שמסרו נפשם כדי שאחרים לא יהרגו. הם בחרו במודע במות עצמם כדי לתת חיים לאחרים. זה מעשה נשגב ואדיר. את זה ניתן להשוות לחיילי צה"ל וכוחות הבטחון שנהרגים בעת פעילותם כדי לתת ביטחון לאחרים. אבל אדם שנרצח, סתם כך, מדוע הוא יקבל מעלה גבוהה מצדיקים? האם רק בגלל שנרצח על היותו יהודי, זו כבר מעלה? הרי הוא לא בחר במיתתו (כמו למשל יהודים שמסרו נפשם במשך הדורות כדי לא להמיר דתם) והוא לא הציל בזה אחרים, אז למה הוא נחשב הרוג מלכות? לצורך הדוגמא: האם ניתן להעלות על הדעת שי.ח. ברנר הכופר, שבחר בחיים כפרניים, ונרצח, יתעלה במדרגתו יותר ממרן הרב קוק זצ"ל שלא נרצח אך בחר במודע בחיי תורה וקדושה כל ימי חלדו? האם כל אדם, שבוחר לחיות חיי חול, ונרצח, גבוה יותר מאדם צדיק שבוחר בטוב ובקודש כל ימיו שמת על מיטתו? נראה לי כמו משהו שהוא לא הוגן על פי הסברה הפשוטה. תודה.

שלום כמו בכל מושג רוחני, גם במושג "קידוש ה'" יש מדריגות ורמות שונות. אין לנו צורך לחלק "ציונים" מי זכה למדריגה גבוהה יותר ומי התעלה למקום גבוה יותר. אני משתף בדברים שאמר הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א בענין זה. https://www.yeshiva.org.il/midrash/31711 יום טוב