התפשרתי עם בני והסכמתי שבני יגדל כלב בחצר. ההסכם ביננו היה שהוא אחראי על הכלב, וכל ההוצאות עליו. ואני צריך לדאוג רק לקנות את האוכל. מה קורה אם בני לא נתן לכלב אוכל \ שתיה, האם חל עלי חובת האכלה קודם האכילה שלי? ברור לי שאם הוא "מת" מרעב עלי לתת את האוכל מדין צער בעלי חיים, אך האם חל עלי חובת האכלה קודם האכילה שלי?

מן הסתם מדובר בילד הקטן מגיל מצוות, וכיון שכן קשה לומר שהוא מסוגל לקבל אחריות זו להאכיל את הכלב, או כל בעל חיים אחר, בזמן שהכלב צריך לקבל מזונותיו, ולכן על האב לדאוג למזונות הבעל חיים לפני שהוא אוכל, כפי שכתוב 'ונתתי עשב בשדך לבהמתך' ואח"כ 'ואכלת ושבעת'. כל זאת אם הגיע השעה שהבעל חיים רגיל לאכול בה, הא לאו הכי מותר לך לאכול לפניו.