מה הגדרת הרמז לדעת הרב? ואם אין מערבים תחושות אז איך יודעים למה הוא מרמז ואם יודעים בבירור למה זה נקרא רמז הרי זה מפורש

צא ולמד מדוגמאות שניתנו ע"י חז"ל לשימוש ברמז. כך, הנה, בגמרא יבמות (כא ע"א): "אמר רבא, רמז לשניות מן התורה מנין? שנאמר 'כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ', האל - קשות, מכלל דאיכא רכות, ומאי נינהו? שניות" - וכי ניתן לומר על כך שמדובר בתחושות וב"הבנות"? חלילה. דא עקא, נתיב ייחודי זה של פרשנות, לא זכה לחשיפה מקיפה, ולכן "הכלי" פחות מוכר לנו. הרוקח - לדוגמה - עשה בו שימוש רב, וכך גם רבי יעקב בן הרא"ש, וקדוש ייאמר להם, בעוד שיש שעשו, ועושים, בו שימוש נלוז, כדוגמת גימטריאות שאין בהם לא טעם ולא ריח (ולמטה מזה, כידוע). לכן "לאו כל מוחא סביל דא". אם אין מדובר אלא בפרפראות, ומודגש שכך הדבר, ניחא, ובלבד שלא יסבור "הרומז" ויציג את הדברים כביכול הם אמת לאמתה.