שלום וברכה, האם לדעת הרב כלי פלסטיק יקבלו טומאה? אם כן האם מדאורייתא או מדרבנן? האם הם דומים לכלי עצם שהם עשויים מנפט שעשוי מעצמות בעלי חיים? או שאולי נשתנה צורתם? האם הם דומים לכלי מתכות מדרך הייצור? או שיש כיוון סברתי אחר? תודה רבה.

לשואל, שלום וברכה! דעת רוב ככל הפוסקים שכלי פלסטיק אינם מקבלים טומאה, לא מדאורייתא ולא מדרבנן, אפילו אם הם כלי קיבול או עשויים למדרס, וכן מסתבר לענ"ד. הדימוי לכלי עצם בגלל מוצאם מהנפט הוא רחוק, "פנים חדשות באו לכאן". הרי כלי גללים טהורים, גם מבעלי חיים שכל תזונתם מן הצומח, ואיננו מתייחסים אליהם ככלי עץ. כמובן, הקשר בין העץ לגללים הרבה יותר קרוב וגם ניתן להבחנה מאשר הקשר בין העצמות לפלסטיק. יש שדימו אותם לכלי מתכת מבחינת היכולת למחזר את החומר, כדרך שגזרו חז"ל על כלי זכוכית מפני שהיא ניתנת למיחזור, ולפי סברה זו כלי קיבול מפלסטיק מקבל טומאה מדרבנן. ברם, הסברה הפשוטה יותר היא שגזרת חז"ל נאמרה על כלי זכוכית בלבד ולא התכוונו לומר עיקרון שכל חומר שניתן למיחזור יקבל טומאה. דוגמה לכך בכלי זפת, שאינם מקבלים טומאה למרות שהיא ראויה למיחזור. גם מבחינה מעשית, יכולת המיחזור בפלסטיק אינה משתווה למתכת וזכוכית (לפי ידיעתי אחרי פעמיים-שלוש הפלסטיק כבר לא ראוי למיחזור). הרחבתי בעניין זה בספר 'טהרת ישראל' חלק ב סימן יא, וראה שם הערה 45, רשימה ארוכה מפוסקי זמננו שהורו שהפלסטיק אינו מקבל טומאה כלל.