אני אבלה על אימי. עברו השלושים. מה מותר, מה אסור? איפור, בושם, התעמלות עם מוזיקה, השתתפות בשיעורים, ארועי צדקה.

תנוחמי מן השמיים. האבלות על הורים חמורה יותר מן האבלות על שאר קרובי המשפחה, מפני שאנו חייבים בכבודם, והיא נמשכת עד תום שנה מפטירתם. הדברים הכלולים באבלות זו, שאחרי יום השלושים, הם בעיקרם עשיית דברים משמחים או השתתפות בשמחות. מכאן לפרטי הדברים בשאלתך: 1. מותר להתאפר ולהתבשם. התבשמות היא "סיכה", שנאסרה רק בשלושים ימי האבל, ואילו איפור הותר לאישה נשואה אפילו בתוך ימי השלושים, כדי שלא תאבד את חינה בעיני בעלה. כמו כן, רווקה העומדת בגיל השידוכים מותרת להתאפר אפילו בתוך ימי השבעה (שולחן ערוך יורה דעה סימן שפא סעיף ו). 2. התעמלות עם מוזיקה - כאשר מדובר על חדר כושר עם מוזיקה קצבית רגועה שנועדה לשפר את הביצוע הדבר מותר, ואין זה בגדר "שמחה" (ישועת דניאל, הלכות בין המצרים, עמ' כ, לגבי תשעת הימים שמראש חודש אב ועד תשעה באב). לעומת זאת מחול אירובי עם מוזיקה רועשת מסתבר להחשיבו כ"שמחה" האסורה (ישועת דניאל, שם; שו"ת מעין אומר, פסקי הרב עובדיה יוסף שליט"א, ח"ד סי' קסט), אלא אם כן יש בו צורך רפואי ממשי. אציין ששאלתי נשים העוסקות במחול אירובי, והשיבו לי שאמנם בשלבים הראשונים המוזיקה איננה משמחת אלא רק ממריצה, אבל אחרי שמתרגלים זה "ממש כיף". 3. השתתפות בשיעורים - מותרת בוודאי, וכן בכל אירוע בעל אופי רציני, ומותר גם לטעום כיבוד קל המוגש שם (בסעודה של ממש מנהג האשכנזים להמנע, רמ"א יו"ד שצא,ב). 4. "אירוע צדקה" הוא מושג רחב שמכיל מגוון של סגנונות. כללית, כאשר האירוע נושא אופי רציני הרי זה מותר, ואם מדובר באירוע חגיגי, עם תזמורת וכדומה, יש להמנע. ברם, אם קיומו או הצלחתו של האירוע תלויים בהשתתפותך יש להתיר גם באירוע חגיגי, כלשון הרמ"א (שם): "בחבורת מצוה, כגון שמשיא יתום ויתומה לשם שמים, ואם לא יאכל שם - יתבטל המעשה, מותר לאחר שלושים".