התחייבתי מראש להיות בעל קורא בשבת הקרובה, מפה לשם - אני לא מאמין שתורה מן השמיים. הנושא הזה בשאלה אצלי כבר המון זמן ואני קורא עליו ולומד, ולמרות זאת כרגע דעתי היא שתורה לא מן השמיים. (דעתי עשויה להשתנות בעתיד) יהיה מאוד קשה למצוא בעל קורא אחר שיחליף אותי, האם בסדר שאני אקרא? נ.ב: אני מאוד אשמח אם בתשובתו הרב גם יביא את המקורות שלו

שלום וברכה, אם אתה שומר שבת אתה יכול לקרוא בתורה. זה סימן שאתה עדיין מאמין באופן כללי, אלא שאתה מבולבל בענייני אמונה. זה לא נקרא כפירה. לא צריך להיבהל. (מתוך דבריך אני מבין שזה המצב, שהרי עובדה שאתה שואל..). אך אם אתה לא שומר שבת כרגע, אז לבינתיים אל תקרא בתורה. תשב עוד, תברר את הדברים. יש ספרים מצויינים שעוזרים לברר את הנושאים האלו. 'אמונה ברורה' של הרב ראובן פיירמן. אגרות של הרבי מלובביץ' שרוכזו בספר 'תשובות לשאלות החיים', ובספר אוצר אגרות קודש בנושאי אמונה (עמ' 213-241), ועוד ספרים. קשה לברר את הנושא בישרות וכנות, כי האדם יודע שאם התורה מן השמיים זה מחייב אותו. אתה מוזמן לשאול אותנו כאן באתר ונשמח לעזור לך. בהצלחה רבה!! הרחבה: כל עוד שהאדם לא מחליט שהוא כופר אין זה נקרא כפירה. עי' באגרות הראיה (כ) שכתב: "ולענין דינא. דע, שאע"פ שאיסור גמור וחולי רע הוא, אפי' מי שמסתפק ומהרהר על דברי האמונה השלמה, מ"מ לא מצינו שדנו חז"ל דין אפיקורוס, כ"א על הכופר, דהיינו המחליט ההיפך". הרב צבי פרבשטיין שליט"א, אמר לי שהמבחן בזה הוא - אם הוא שומר שבת. שהרי כופר לא שומר שבת. ואם הוא בכל זאת שומר שבת כנראה שהוא פשוט מבולבל. עיין בשו"ת מנחת אשר (ח"א סי י) שכתב על פי החזון איש שיש להחשיב את החילונים בימינו כתינוקות שנשבו. עוד הוסיף הגר"א וייס בשיעורים שאפילו מי שגדל בבית תורני ועזב נחשב כתינוק שנשבה. יש הרבה בלבולים בדור הזה. אך כתב לי הג"ר שלמה הירש שגם לפי הפסק הנ"ל של הגר"א וייס אם האדם כופר בתורה לא יעזור שהוא תינוק שנשבה לעניין קריאת התורה ושאר תפילות, שהרי אין משמעות לקריאתו ואין זה דברי קדושה וגרע הרבה ממתעסק או מכוין לא לצאת. כך. וציין לאגרות משה (אורח חיים ח"ג סי' כא): "הנה בדבר ראבייס של הרעפארמער וקאנסערוואטיוון שבאים לפעמים בשבת לביהכ"נ של יהודים כשרים אם רשאין לקרותם לתורה. הוא דבר פשוט שבקריאה לתורה הוא אסור בעצם דהא קה"ת צריך ברכה לפניה ולאחריה וברכתם אינו כלום ואין לענות אמן אחריה, עיין בספרי אגרות משה או"ח ח"ב סימן נ' ונ"א מטעם דכיון שהם כופרים הוי הזכרת השם אצלו רק כדברים בעלמא דהויא כברכה בלא שם ומלכות כלל ". עכ"ל. מן העניין לציין את דברי הגר"א שפירא ביחס לאדם שמסתפק באמונה ואינו כופר ממש שגם זה דבר חשוב. כך כתב הג"ר שלמה הירש בזכרונותיו על ר' אברום זצ"ל: "והיתה תקופה שחזר הרבה על הירושלמי שאמר שבזמן אליהו למרות שעבדו ע"ז כיון שפסחו על שני הסעיפים והיה להם ספק אם יש ממש בע"ז זכו לישועה ורואים שמספיק שיש לאדם הרהור ספק ברע וזהו ג"כ נקרא זכות. ושמח שמצא לימוד זכות על ישראל בזה".