עירובין נו ע"ב: "וְאָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין לְךָ תְּקוּפַת נִיסָן שֶׁנּוֹפֶלֶת בְּצֶדֶק, שֶׁאֵינָהּ מְשַׁבֶּרֶת אֶת הָאִילָנוֹת. וְאֵין לְךָ תְּקוּפַת טֵבֵת שֶׁנּוֹפֶלֶת בְּצֶדֶק, שֶׁאֵינָהּ מְיַיבֶּשֶׁת אֶת הַזְּרָעִים. וְהוּא, דְּאִיתְיְלִיד לְבָנָה אוֹ בִּלְבָנָה אוֹ בְּצֶדֶק." תקופת ניסן הוא היום היחיד באביב ששווה 12 שעות בדיוק, ותקופת טבת הוא היום הקצר בשנה. בלוח הלועזי התקופות חלות על אותו התאריך (חוץ משנה לועזית מעוברת שאז זה מקדים ביום אחד), ולפי זה לחזות האם העונה תהיה טובה או לא לפי מעמד הכוכב צדק, הרי זה לכאורה נשמע כמעונן. שאלתי הרבה תלמידי חכמים כיצד לפרש את הגמרא הזו, ולא קיבלתי תשובה עד כה.

בוודאי שנענית, ואפילו בדברים שצוטטו! כתבו לך שאיננו אומרים שאין בסיס אמת בהשפעות אסטרולוגיות, אלא שהשפעות אלה עשויות להיות "מנוטרלות" - אם בעצם העובדה שעם ישראל "מנותק" מהן, ואם בשל תפילות ומצוות וכו' שגוברות עליהן, כך שגם אם תיאורטית יש להן משמעות - למעשה אינן משמעותיות. ועל זה עוד נוסיף שתיים: א. כהרבה נושאים, גם זה נתון בחילוקי דעות אצל הקדמונים. יש מהראשונים שראו בכך הבל הבלים - רמב"ם בולט בהם, אך יש שראו בהם אמת (ולו רק תיאורטית, כאמור) - ראבע"ז בולט בהם. ולכן נמצא איזכורים סותרים גם בחז"ל, גם בראשונים, גם בהוגים וכו', כדרכה של תורה בנושאים שונים. ב. גם אם תיאורטית יש דברים בגו, עדיין אין זה אומר שמפענח האסטרולוגיה עושה מלאכתו נאמנה ויודע אכן "לקרוא" אותה כדבעי. אדרבה ואדרבה - ההיפך מכך הוא הרווח. כהכללה גורפת ניתן לומר שרוב העוסקים בכך הם שרלטנים שאין בין דבריהם ובין "אמת" ולא כלום, וזאת גם לדעת הסוברים שדברים בגו. ולכן, אחר כל האמור, נכון לכל בר-דעת להתרחק מכך. "תמים תהיה עם ד' אלוקיך".