יש אצלנו בישיבה התיכונית מבואה בין החדר מורים לשירותים. אין במבואה הזאת ארבע אמות על ארבע אמות, וגם לא כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות. האם חייבים לשים מזוזה במבואה?

שלום וברכה, נראה שאין חיוב לקבוע שם מזוזה, שהרי אין שם ארבע אמות על ארבע אמות, וגם אין בה כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות (שטח 16 אמה), וממילא היא פטורה (שו"ע יו"ד רפו יג). ואמנם היה מקום לחייבה במזוזה משום שהמבואה ההיא הינה כניסה מחדר השירותים לתוך החדר מורים. וכבר כתב הגאון רבי עקיבא איגר (על השו"ע רפו יג) שחדר קטן שהוא פתח לחדר הגדול חייב במזוזה אף שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות. וראה בפתחי תשובה (רפו יא) בשם החמודי דניאל. אך יש שלש ספקות: א. אין חידוש זה של הגרע"א מוסכם. עיין למשל בשו"ת אגרות משה (יו"ד א קפא) שחלק על דבריו וסבר שאין לחייב במקרה כזה, וז"ל: "ולכן חדוש זה שאמר מסברא צ"ע ולמעשה אין לחייב". (ועולה מדברי האגרות משה שלא מצינו בראשונים מי שכתב כן אף שמדובר במקרה שכיח, אלא מדובר בסברא שחידש הגאון רבי עקיבא איגר). ומבואר בדברי היחוה דעת (ח"ד נא) שלא פסק כרע"א אלא כאגרות משה ע"ש. החזון איש והגר"ח קניבסקי במקרה זה קבעו מזוזה בלי ברכה (קונטרס הזכרונות פ"ו הערת 'הן זכרונן' 14). ב. יש ספק לגבי החדר מורים אם הוא חייב במזוזה שהרי הוא כחנות. השולחן ערוך (רפו יא) פסק שחנות אינה חייבת במזוזה. וביאר הט"ז (ס"ק י) שחנות פטורה ממזוזה משום שאינה דירה, ואפילו אם יושבים בה בכל יום פטורה כיון שאינם נמצאים שם בלילה - החנות נקראת עראי. אמנם הפתחי תשובה (סי' רפו ס"ק י) הביא בשם יד הקטנה שתמה על זה שאם יש בחנות איזה סחורה המונח שם תמיד הרי זה ממש כבית האוצר. ואף אם מפנה הסחורה משם בלילה ואינו משאיר שם כלום מכל מקום ראוי לחייבה כמו בבית המדרש שאמרו שלפי שיושבים בו כל היום הרי זה דירה. לכן ביאר היד הקטנה שכוונת הטור והשולחן ערוך לחנויות שעושים ביום השוק בכרכים גדולים ועומדים שם החנויות בשוק רק בכל משך היריד, ואחר כך מפרקים אותם או עומדים פנוי בלי שום שימוש. לדברי היד קטנה חנויות כמו שלנו חייבות במזוזה. ובבן איש חי (שנה שניה פרשת כי תבוא סעיף כב) כתב להניח מזוזה בחנות בלא ברכה, כי הט"ז חולק בזה. אולם בשבט הלוי (ח"י סי' ד) הבין שגם הט"ז לא דיבר על החנויות כמו שלנו שמשאירים בהם חפצים גם בלילה, ולדבריו הט"ז יודה שהחנויות שלנו חייבות במזוזה. אלא שהעיר השבט הלוי שיש לדון לפטור את המשרדים שלנו ממזוזה כי גם בית האוצר יש בו ספק אם לברך עליו, וכפי שהעיר המקדש מעט על פי כמה ראשונים. וכתב השבט הלוי שעדין יש עדיפות במשרדים שלנו שהם נחשבים יותר דירה מבית האוצר משום ששוהים בני אדם במשרד כל היום, וגם בלילה המשרד משמש להניח שם חפצים, וסיים השבט הלוי: "ועל כן מי שמברך אין מזניחין אותו, ועדין יש קצת עיון". סוף דבר יש ספק אם החדר מורים חייב במזוזה. ג. כתב בשו"ת מנחת אשר (חלק א סי' קו, חלק ג סי' ס) שמעיקר הדין חברה בע"מ פטורה ממצוות כמו רבית, חמץ בפסח וטבילת כלים משום שחברה בע"מ אינה שייכת לאף אחד. וכתב שזה טעם לפטור בתי מלון מלהטביל את כליהם, שהבתי מלון הם חברה בע"מ. למעשה הורה המנחת אשר שעל בתי מלון להטביל את כליהם. לפי דבריו לכאורה מעיקר הדין כל חדרי הישיבה פטורים ממזוזה כי הישיבה היא חברה בע"מ, וצ"ע. סוף דבר, מכיון שישנן כמה ספקות אין לחייב את המבואה הנ"ל במזוזה.