שלום לכבוד הרב יש לי שאלה שמטרידה אותי כמה שנים כתוב שבורא עולם נתן לנו תורה ומצוות כדי שנקבל שכר שהוא לא נהמא דכיסופא - לחם חסד כי זה בושה ושאלתי היא האם יתכן שבורא עולם הכול יכול לא יכול לתת שכר ללא תנאי בצורה שבא אדם לא יתבייש אפילו שזה לחם חסד?

לשואל שלום, שאלתך נוגעת לנקודה יסודית ועמוקה. בספר "דעת תבונות" מבואר שהמושג "נהמא דכיסופא" (לחם של בושה), מטרתו להסביר מדוע הקב"ה ברא את העולם בצורה הדורשת מאיתנו מאמץ ועבודה רוחנית (קיום תורה ומצוות) כדי לקבל שכר. כאשר אדם מקבל משהו בחינם, ללא כל מאמץ מצידו, הוא עלול לחוש תחושת בושה או נחיתות. הוא מרגיש שהוא "נתמך" או "מקבל צדקה", גם אם הנותן עושה זאת מכל הלב. תחושה זו נובעת מעצם טבע האדם, ששואף להיות עצמאי, יוזם וראוי לקבל את שכרו. אפילו אם הנותן הוא אינסופי ואינו חסר דבר, המקבל הוא זה שחווה את הבושה. בורא עולם, ברוב חסדו וחוכמתו, רצה להעניק לנו לא רק שכר, אלא גם כבוד עצמי ושלמות רוחנית. אם היינו מקבלים את הטוב האלקי ללא כל פעולה מצידנו, היינו נשארים במצב של "מקבלים גרידא", ללא תחושת שותפות או הישג. היכולת של בורא עולם היא אינסופית, וודאי שהוא יכול לתת שכר בכל צורה שיחפוץ. אולם, חוכמתו האינסופית היא זו שקבעה שהדרך הטובה ביותר עבור הנבראים היא דרך העבודה והמאמץ. זו לא מגבלה על יכולתו של ה' יתברך, אלא ביטוי לרצונו להיטיב עמנו בצורה השלמה ביותר, מתוך התחשבות עמוקה בטבע הנשמה האנושית. בברכה נאמנה