שלום הרב. כמה שאלות בעניין תשלום מזוזה בין שוכר למשכיר. א. נשאלתי משוכר ומשכיר, כאשר הסתיים חוזה השכירות, והמשכיר אומר שנעלמו שתי מזוזות שהוא התקין והשוכר טוען שכנראה בהובלה הפועלים הפילו אותה, מי צריך לשלם ? ב. האם השוכר חייב להשאיר את המזוזות שיש לו או שהוא יכול לקחת אותם? ג. במידה ושוכר דורש תשלום על המזוזות שקנה, והמשכיר אינו מעוניין לשלם, האם השוכר רשאי לקזז את תשלום המזוזות מדמי השכירות?

שלום רב. א. אם הפרטים אכן מוסכמים עליהם, חיוב התשלום בנידון השאלה, מוטל על השוכר. ב. הוא חייב להשאיר מזוזות בבית, אך הוא יכול להחליף את המזוזות המהודרות שלו, למזוזות כשרות. ג. כיון שהשוכר מוחזק בכסף השכירות, לא ניתן להוציא ממנו את מה שהוא קיזז מהשכירות. מקורות: א. נחלקו בגמ' (ב"מ צג.) בדינו של השוכר, וקי"ל כרבי מאיר שאמר: "שוכר כנושא שכר", אמנם אין שמירה על קרקעות אך ודאי שדינו של השוכר כשומר על כל החפצים הנמצאים לרשותו ולשימושו. כמו כן בנידון השאלה עצם העובדה שהמובילים הם פועלים של השוכר והם הזיקו את המזוזה, החיוב מוטל עליו, ואפילו אם לא עשו זאת בכוונה, מכל מקום קיי"ל אדם מועד לעולם (ב"ק כו.). ועוד שבדיני שמירה נאמר בגמ' בשם רב נחמן (ב"מ לה.): "כל לא ידענא פשיעותא הוא זיל שלים", כלומר שומר שאומר לבעל הפיקדון שאינו יודע היכן הפיקדון, נחשב הדבר לפשיעה, ואפילו שומר חינם חייב. מלבד דיני נזיקין, כיון שמזוזה היא חובת הדר, יש חובה על השוכר לדאוג שתהיה מזוזה כשרה בבית אפילו כשהוא סיים את השכירות ועוזב את הבית, כמבואר בגמ' (ב"מ קב.): "תנו רבנן: המשכיר בית לחבירו - על השוכר לעשות לו מזוזה, וכשהוא יוצא - לא יטלנה בידו ויוצא". הטעם לכך, לדעת התוס' (ד"ה לא) שנחשב כאילו הוא מזיק את הדייר הבא. אך לדעת הריטב"א (מסכת ב"מ דף קב.): "דכיון דחלה קדושת שכינה בבית זה אין לו לסלקה משם". לפי זה בנידון השאלה, השוכר צריך לשאת בהוצאות, ולשלם על המזוזות שנעלמה. ב. השוכר רשאי להחליף למזוזות פחות מהודרות, כפי שכתב מרן היביע אומר (ח"ג יו"ד סי' י"ח) כתב: "נראה שכל שמניח מזוזה כשרה במקום המזוזה המהודרת הואיל ואין כאן חשש למזיקים משרא שרי... וכן מצאתי להגאון מבוטשאטש (בספר דעת קדושים ליו"ד הל' מזוזה סי' רצא סק"א) שכתב, שמותר להחליף המזוזה כשיוצא, לתת מזוזה שאינה חשובה כ"כ במקום המזוזה החשובה שנכתבה ע"י סופר מובהק. ואין בזה חשש לכ"ע. ובפרט שיכול לומר שמוציאה בכדי לבדקה, ושוב יתן האחרת שאינה מסופר מובהק". וכתב הגרי"ש אלישיב (הערות מס' ב"ב קב.) שהמנהג להחליף למזוזה פחות מהודרת, ולכן ודאי שיכול לתבוע מהשני את ההפרש אם הוא משאיר את המזוזות המהודרות. וז"ל: "אכן נראה דאם הניח מזוזה יקרה, יכול ליטול מהשוכר הפרש המחיר שבין מזוזה כשרה למזוזה המהודרת שהניח לו, דלגבי ההפרש לא נדון כמחובר. והמנהג הוא להחליף ביציאה מהודרת לכשירה, וא"כ וודאי יכול לתבוע ההפרש". ג. לגבי תשלום על המזוזה, הנה כתב הריטב"א (מסכת בבא מציעא דף קב עמוד א) כתב: "ומיהו אפשר שחייב בעה"ב לפרוע דמיה". ולדעת מרן הב"י (יו"ד סי' רצ"א סע' ב') בשם רבנו מנוח: אם השוכר מקפיד עליה "טוב שהשני ישלם לו", כלומר זה שמגיע לדור אחריו. אולם רבנו הרמ"א שינה מלשונם וכתב (שם): "ואם הקפיד על מעותיה, השני צריך לשלם לו", כלומר שיש חובה על השני לשלם לראשון אם הוא מקפיד את המעות כשמקפיד על מעותיו. וכתב ערוך השולחן (יורה דעה סימן רצא סעיף ג) כתב שהשוכר יכול לדרוש מהשוכר החדש שישלם על המזוזות, אך אם השוכר החדש מסרב לשלם - אסור להוריד את המזוזות בגלל הסכנה. ובשו"ת מנחת יצחק (חלק ט סימן קו) מבואר שאף יכול להפחית מתשלום שכר הדירה את סכום המזוזות לאחר שיסיים את השכירות כיון שיש מחלוקת בין הפוסקים האם מועילה תפיסת השוכר, ולמעשה ביה"ד לא יכול להוציא מהשוכר אם הוא מוחזק ואומר קים לי כדעת הפוסקים שצריך לשלם לו על המזוזה. בברכה רבה,