ישיבה שאל את הרב
שאל את הרב
- תורה, מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- לשון הרע
אמרתי לשון הרע ואני רוצה לתקן, מה לעשות?
שאלה
שלום הרב!
א: אם אמרתי על רב מסויים (שיש לו שיעורים בין השאר ביוטיוב), שאני לא כזה אוהב את הסגנון שלו ואת השיעורים שלו, לחברים שלי, אני צריך לבקש ממנו סליחה במידה שאני יודע שהוא לא יצטער?
שהרי גרמתי לו נזק אולי בכך שעכשיו הם פחות יראו את השיעורים שלו, (אם הם רואים), ויתמעטו זכויותיו...
ב: האם אפשר לתקן זאת בלי לבקש ממנו סליחה, על ידי שאראה כמות גדולה של שיעורים שלו?
ג: בכלל אם גרמתי נזק לאדם בלשון הרע, והוא לא יודע מזה, אפשר לתקן את הלשון הרע על ידי תיקון הנזק מכיוון אחר? לא לומר שטעיתי במה שאמרתי, אלא פשוט להוסיף טוב מכיוון אחר במידה שתפצה?
והאם יש בזה חילוק בין לפני שהנזק נגרם בפועל, לבין אחרי? (למשל אם נגרם נזק ממוני, בלי שהוא הצטער מכך, ואני פשוט דואג שיגיע אליו פיצוי ממוני.
תודה רבה!
תשובה
שלום וברכה,
נראה שאין בכך איסור לשון הרע. לא אמרת שהשיעורים שלו לא טובים, או שאין מה לשמוע אותו וכו. אמרת שאתה אישית לא אוהב כל כך את הסגנון שלו. אם הדברים לא נאמרו לכוונת גנאי ולא באופן של זלזול נראה שאין בזה איסור. אך להבא כדאי ליזהר מכך, כי דיבור כזה הוא גבולי, ועלול להישמע כאילו השיעורים של הרב לא טובים ואז יהיה אסור.
מקורות והרחבה:
כתב החפץ חיים (כלל ב אות יב):
"עוד ראיתי לכתוב דבר אחד בפירוש מפני שראיתי שהרבה אנשים מורגלין בזה, והוא, כשדורש אחד בבית המדרש אסור על פי הדין להלעיג ממנו ולומר שאין בדרשותיו ממש ושאין מה לשמוע, ובעוונותינו הרבים ראינו שהרבה אנשים פרוצין בזה ולא יחשבו הלעג הזה לאיסור כלל, ועל פי הדין הוא לשון הרע גמורה, שעל ידי דיבור כזה מצוי הוא שגורם היזק לחבירו בממונו וכמה פעמים צער וביוש גם כן, כי לו יהי שהוא דבר אמת הלא לשון הרע אסור אפילו על אמת כי מה תועלת מכוין המלעיג ומתלוצץ אחר זה בליצנותו, כי אם בעל נפש הוא אדרבה צריך ליעץ לו אחר - כך בינו לבין עצמו ולהעריך לפניו שיאמר באופנים אחרים, שבאופן זה שהוא אומר עתה אין דבריו נשמעים, ובעצה זו היה מקיים גם - כן ואהבת לרעך כמוך, ועל כל פנים שלא לעשותו על ידי זה ללעג בפי הבריות, ולא מהני בזה התירא דאפי תלתא כמו שביארתי היטב בבאר מים חיים".
ועי' בבאר מים חיים (ס"ק כה) שביאר מדוע אין כאן היתר של באפי תלתא.
אם כן החפץ חיים דיבר במקרה "כשדורש אחד בבית המדרש אסור על פי הדין להלעיג ממנו ולומר שאין בדרשותיו ממש ושאין מה לשמוע". בנידון שלנו לא הלעיג כך.
ובחפץ חיים דרשו (כלל ב' הע' 59) שהביא בשם 'שו"ת לחפץ בחיים' שאסור גם לומר שהדרשה של פלוני היתה בעלת תוכן מועט או שהשיעור כללי של ראש הישיבה היה חלש הפעם ולא מוצלח כמו בשאר הפעמים, ואף שאין מתכוון לגנותו, ע"ש.
ובחפץ חיים דרשו (כלל י עמ' 502) הביא בשם שו"ת לחפץ בחיים שכתב שנראה מהגמרא (ב"ב כב.) שמותר לומר שהשיעורים של רב פלוני פחות איכותיים ותועלתיים משל חבירו - לתועלת - כדי שילכו בעתיד לשיעורים של הרב השני.
בנידון שלנו המספר לא אמר שהשיעור לא היה מוצלח, אלא רק שהוא לא אוהב את הסגנון של השיעור, ואין בכך גנאי.
יש דיבורים שתלוי איך נאמרו באיזה 'מנגינה' ובאיזה מילים בדיוק, וכך נקבע אם יוצא מהדיבור משמעות גנאי או לא (עי' חפץ חיים כלל ב סע' ב). הנידון שלנו הוא דיבור מסוג כזה וצריך בו זהירות.
ניווט מהיר













