שלום, עברתי תהליך גיור וכעת גם אימי. אני עושה השתדלות לשמור מצוות, שומרת שבת, כשרות, מלבוש צנוע, שמירת נגיעה וכו.. מאמינה בכח שיש לתריג מצוות ובגיור כהלכה. אימי יהודייה בלב, מתגוררת כאן משנת 92 ומאז גיל 14 שעברתי לגור איתה (כי לא גדלתי איתה בעקבות קושי כלכלי) היה תורה בבית והיא סיפרה על היהדות שהיא דת האמת והיא רוצה להתגייר. (היא גדלה בבית נוצרי קתולי, וכך גם אני) היום אני בת 23, ובעקבות הגיור שלי כהלכה היא קיבלה אומץ לעשות צעד ולעבור תהליך גיור אזרחי. אני עברתי תהליך גיור בצבא ושומרת מצוות מגיל 19. הקשר שלי עם אמא היא לא הכי טוב, יש לנו הרבה חילוקי דעות, ולכן לרוב היא לא משתפת אותי בקשיים שלה. שמחתי שהיא בתהליך גיור וניסיתי לעזור לה בלימודי מצוות. מפאת הגיל ואולי הרגלים וקשיי הבנה שלה ואולי גם קושי שלי להסביר היא לא מצליחה לשמור מצוות והתחלתי לוותר על ללמד אותה ואמרתי לה שהיא צריכה לשמור הכל כדי לעבור גיור. היא לא עברה בית דין ראשון, ואמרה לי שהבית דין ביקש שאבוא איתה לבית דין שני. בבית דין הטיפו עליי שאני לא עוזרת לה ולא רציתי להגיד לשון הרע על אמא שלי אז פשוט שתקתי כל הזמן ששאלו למה אני לא עוזרת לה. זה סיטואציה ממש מורכבת בשבילי, עם זאת אני לא רואה לנכון לדחוף את הבית דין שהיא תעבור גיור כי היא לא מצליחה לשמור מצוות. השאלה היא מה נכון בשבילי לעשות במצב הזה, איך אני יכולה לעזור לאמא שלי להיות יהודיה כהלכה, בלי שאני עושה זאת נגד האמונות שלי כמו גיור הלכתי? האם פעלתי נכון בבית דין או בכלל במה שעשיתי? אני בייסורי מצפון על כל הסיטואציה הזאת שקרתה. הלב שלי נקרע בין אמא שלי שאני יודעת שרוצה להיות יהודיה כהלכה ועם זאת מתקשה לשמור מצוות, ללמוד ולהבין לבין האמונה שגיור הלכתי היא לא סתם, ויש לעשות מצוות כדי להיות מגויר כהלכה. תודה רבה

ב"ה שלום וברכה ישר כוח על תהליך הגיור שעברת וקיום המצוות אחר הגיור. אין כפייה להיות יהודי אלא צריך רצון אמיתי לקיים את המצוות אחרי האמונה בבורא העולם. אין לגייר מי שמראש אומר שלא יקיים אפילו רק מצוה מסוימת. אולם מי שהתגייר כדין ואחר זמן הפסיק לקיים חלק מהמצוות הגיור נשאר קיים. לכן צריך לשכנע שיהיה לה רצון אמיתי לקיים ובע"ה תצליח. בברכה הרב חגי פינחס בר-גיורא