יש לי כמה שאלות לא פשוטות בנושא מוסר מלחמה. מצטער על העומס והשאלות הנוקבות, שאולי יראו צורמות למישהו - אין לי כל כוונה להתריס. א. ראיתי בכמה מקומות שהרב גורן והרב ישראלי, זכרון צדיקים לברכה - אסרו פגיעה על נשים וילדים במלחמות. וזה קשה - כי זה נאמר במפורש על מלחמות רשות, לא מלחמות מצווה. ב. גם שמעתי בשם הרב ישראלי - שעל ישראל להתחשב באמנות האו"ם. והשאלה שלי היא למה? אם זה כי אנחנו אנוסים - אז מובן. אבל בתור מוסר יהודי לכתחילה? פה זה נראה לא נכון ע"פ תורה - וכי אפשר להעריך חיי יהודי אל מול חיי גוי? זה אפילו לא בר השוואה! זה כאילו ל"אין ערוך" - כפי שמופיע בספר אורות, על ההבדל בין יהודי לגוי! עד כדי כך! אין הכוונה שאין לגוי שנברא בצלם ערך לחיים ומותר לזלזל בחייו, זאת ממש לא הכוונה. הכוונה היא במלחמה, ומה שראוי לכתחילה - לא כי אנחנו אנוסים על ידי אומות העולם, ולא יכולים תמיד לעשות מה שאנחנו רוצים. ג. אני כמעט לא מוצא מאמרים מאת רבני מרכז הרב על ערך הנקמה! ממש לא הרבה. זה דבר שספר תהילים וספר מלכים מלא ממנו! האם נקמה אסורה? נראה לי דווקא הפוך - שהתורה דורשת נקמה בגויים מאיתנו, לא רק להשאיר את זה לקב"ה. ולמה שלא ננקום בילדים, (כן - ילדים), במידה כנגד מידה? כל יהודי בישראל, רצה אחרי ה-07.10 - לבצע בכל תושבי עזה חתיכת טבח נקמה אם רק היה יכול - האם כולנו אכזריים עקב כך? (על כל המשתמע מכך - שצריך לבדוק אותנו 4 דורות אחורה אם יש לנו פגם בייחוס! לא נראה לי שזה המצב). ההפך - לא לרצות אחרי הזוועות של ה-07.10 לנקום אפילו בנשים וטף - זה העיוות המוסרי והנפשי הגדול באמת. זה מוזיל את דמנו! ד. שאלה שמנקרת בי כבר לא מעט זמן כאדם שהולך בהשקפת מרן הראי"ה קוק. אולי דווקא כן יש לנו עסק עם אחמד ומוסטפא? אולי באמת יש לפלסטינים דין של לא תחיה כל נשמה? במיוחד כאשר יש לא מעט ראשונים, שאמרו שדין לא תחיה כל נשמה היא משום שהכנענים יצררו אותנו - לא משום שהכנענים היו מושחתים ועובדי עבודה זרה. וזה לחלוטין מתאים לערבים בארץ. ולמה שלא יהיה לנו עסק עם אחמד ומוסטפא במיוחד כאשר הם מאמינים שאנחנו לא צריכים להיות כאן, גם אם הם לא נוקטים בפעולה ממש נגדנו? למה שנשלים עם גויים שחושבים ככה בארצנו? אולי בכל מה שקשור לערבים - מי שצדק הוא דווקא - הרב כהנא הי"ד ולא הרב צבי יהודה זצ"ל? ה. למה יש רבנים ציוניים שמתנגדים לטרנספר? וכי התורה מחייבת אותנו להשאיר גרי תושב במדינה? זה רשות! יש לי קושיה על מי שאומר שזה לא מוסרי, כי חוסר מוסריות אמיתי - זה שלא תהיה לישראל חלקת אדמה שהיא רק שלו לחלוטין. זה לא שאנחנו צמאי כיבוש ומלחמות - אנחנו רוצים את ארץ אבותינו הקטנה, ולא מעבר לזה. ו. בחלק מהדברים אני מניח שהתשובה היא שזה לא לכתחילה. כלומר - אנחנו אנוסים למצב מסויים, משום שעדיין הגויים חזקים מאיתנו, או משום שזה לא דברים שנשמעים בקרב רוב הישראלים (דבר שאולי נכון לימי הרצי"ה שרוב האוכלוסיה הייתה אשכנזית חילונית ומצביעת מפא"י, ולא כמו בימינו שהרוב ספרדים או מעורבים, מסורתיים, ועם נטייה ברורה ימינה.) אבל זה לא תמיד נראה כך מתשובות של לא מעט רבנים - ואני מתרשם שאצלם זה ממש לכתחילה על פי תורה - ואני נבוך.

מסגרת זו אינה מאפשרת - וגם אינה מיועדת - לליבון ארוך; אפנה אותך אפוא לעיון במאמרי "לחימה בשטח רווי אוכלוסיה אזרחית" - גירסה מקוצרת בקובץ 'תחומין', כג (תשס"ג); גירסה מליאה בקובץ "המלחמה בטרור".