אנחנו מתייחסים להשמדת האינדיאנים באמריקה על-ידי הלבנים כאל השמדת עם וכך גם אל הטבח שמתרחש בימינו ברואנדה ולמה שקרה בשטחה של יגוסלביה לשעבר, בין הסרבים לקרואטים ולבוסנים. כיצד ייתכן שהתורה מצווה על יהודים להשמיד את העמים מסביבם ולרשת את עריהם, איך יכול חייל לחזור הביתה נורמלי ובריא בנפשו אחרי שהשתתף בפעולה של השמדת עם שלם, נשים וילדים? אני מבינה את הנימוק כדי שלא נלמד מדרכיהם של עובדי האלילים, אבל האם האחריות שלא ללמוד מהם אינה מוטלת עלינו? מדוע יש צורך להשמיד עם שלם רק מסיבה זו? אני מאד מבולבלת, בעיקר לאור העובדה שאני נכדה לניצולי שואה?

התורה לא ציותה להשמיד עמים לשם השמדה, אותם עמים שנצטוינו לאבדם היו עמים בעלי דיעות ומידות מושחתות שעלולות להרוס את כל חיי החברה. והם היו דבוקים כל כך בדרכים המקולקלות שהתורה ונותנה שהוא יוצר האדם ידעו שאין סיכוי לחנכם. כך ראינו שכאשר הושחת המין האנושי הביא הקב"ה מבול על הארץ ובכל זאת הציל את נוח ובניו שלא היו מקולקלים. ראינו גם כי בסדום ועמורה שהיו ידועים לשמצה ושמם יצא לדיראון עולם אמר הקב"ה לאברהם כי אם ימצא שם עשרה צדיקים לא יהרוס את העיר. מכאן שאם חיל הורג אנשים מושחתים ביותר אין זה משפיע על ירידה מוסרית להיפך זהו המוסר המתוקן. כשם שמי שהרג את מנהיגי הנאצים עשה טובה לאנושות כולה ולא להיפך. אם היינו יודעים שהיטלר ימ"ש ינהיג רשעות איומה כל כך בעולם האם לא היינו רואים כמעשה חסד את מי שיאבד אותו מהעולם ויציל במותו מליוני אנשים? בודאי שמשפטו של הבורא הוא הישר כי אין כמוהו מכיר באמת את הטוב ואת הרע.