מה מקור המנהג להתפלל שלוש תפילות ביום (האם הוא מהתנ"ך) ומתי החלו לנהוג במנהג זה?

הפסוק אומר "ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה", (תהילים נה), וכן יש מקור בדניאל פרק ו פסוק יא שמתפלליים שלוש תפילות. יש מחלוקת בספר המצוות בין הרמב"ם שסובר שתפילה אחת ביום היא דאוריתא, והשאר דרבנן. הגמרא אומרת תפילות תקנום ומשמע שזה דרבנן. והמקור לתפילה היא מהפסוק ולעובדו בכל לבבכם, לבין הרמב"ן הסובר שכל התפילות הם תקנת חכמים. ותפילות הם תקנת עזרא ובית דינו. וזה לשון הרמב"ם מהלכות תפילה פרק א: "כיון שגלו ישראל בימי נבוכדנצר הרשע נתערבו בפרס ויון ושאר האומות ונולדו להם בנים בארצות הגוים ואותן הבנים נתבלבלו שפתם והיתה שפת כל אחד ואחד מעורבת מלשונות הרבה וכיון שהיה מדבר אינו יכול לדבר כל צורכו בלשון אחת אלא בשיבוש שנאמר ובניהם חצי מדבר אשדודית וגו' ואינם מכירים לדבר יהודית וכלשון עם ועם ומפני זה כשהיה אחד מהן מתפלל תקצר לשונו לשאול חפציו או להגיד שבח הקדוש ברוך הוא בלשון הקודש עד שיערבו עמה לשונות אחרות, וכיון שראה עזרא ובית דינו כך עמדו ותקנו להם שמנה עשרה ברכות על זה הסדר, שלש ראשונות שבח לה' ושלש אחרונות הודיה, ואמצעיות יש בהן שאלת כל הדברים שהן כמו אבות לכל חפצי איש ואיש ולצרכי הציבור כולן, כדי שיהיו ערוכות בפי הכל וילמדו אותן ותהיה תפלת אלו העלגים תפלה שלימה כתפלת בעלי הלשון הצחה, ומפני ענין זה תקנו כל הברכות והתפלות מסודרות בפי כל ישראל כדי שיהא ענין כל ברכה ערוך בפי העלג." הרב אברהם פרל.