אנחנו משפחה שגרה בשכונה דתית. הילדים גדלים ואנחנו מתחילים לחשוב על בתי ספר אפשריים אליהם הם יילכו בעז"ה. רוב ההורים שולחים את ילדיהם לממ"ד או לבי"ס דתי פרטי(אך לא תורני) וכן חלק גדול מתושבי השכונה הם דתיים אך לאט לאט רואים ירידה בכמות החצאיות ובכיסויי ראש, לצערנו. במחזור האחרון של כיתה א’ הלכה ילדה אחת לביה"ס שאנחנו מתכוננים לשלוח אליו את ילדינו, ולכן אנו עומדים בפני החלטה קשה. האם לעבור דירה לשכונה בה נדע שיהיו יותר אנשים שיישלחו את ילדיהם לביה"ס התורני או להישאר ולדעת שלילדים יהיו חברים מביה"ס רק רחוק מהבית (בשכונה אחרת)?

חינוך הילדים הוא כה חשוב שהוא מצדיק מעבר דירה. כמובן אם הדבר אפשרי. חשוב שהילדים יהיו בחברה טובה כי החברה מאד משפיעה. אלא אם ההורים יודעים לחנך את ילדיהם להתמודד עם חברים פחות חזקים מבחינה דתית ולא להיות מושפעים מהם. זה מצוי אצל אנשי חינוך היוצאים לחנך או לתפקיד של רבנות בישובים שאינם תורניים. והם מצליחים לחנך את בניהם ללכת נגד הזרם ולהיות כמו ההורים.