קראתי בפרשת שופטים על המצווה "לא תסיג גבול רעך". וראיתי במפרשים כמה חמורה עבירה זו (למשל בעל הטורים "דבעוון מסיג גבול נחרב הבית שנאמר הוי מגיעי בבית"). בספרי בפרשתנו מופיעה דרשה על הפס’ "לא תסיג גבול רעך והלא כבר נאמר לא תגזול? ומה ת"ל לא תסיג - מלמד שכל האונס תחומו של חבירו עובר בשני לאוין." וכן פסק הרמב"ם (הלכות גזילה פ"ז הל’ יא, יב). וכ"פ השו"ע (סי שע"ו). א. האם כשאני בונה בית [מחומרים שלי] לחברי בתחומו שלו, והוא נכנס לדירה אך עדין לא שילם לי, האם יעבור רק על גזל ולא תחמוד וכו’ או גם על לא תסיג, חשבתי שכן, משום שעל אף שהקרקע שלו, מ"מ הבית עצמו שלי, [והבית כקרקע דהוא לא מטלטלין]. כי קיבלתי רשות לבנות בחצירו? ב. במקרה שהוא נכנס האם הוא צריך לשלם לי רק דמי שכירות, או גם תוספת מסוימת כקנס, אחרת יכול להווצר מצב שאנשים יכנסו לבתים לא להם בלי רשות ופשוט ישלמו שכירות ונמצא העולם תוהו ובוהו?

א.צריך לבדוק מהו נוסח ההסכם שנעשה ביניכם. אם ההסכם הוא שהבית הוא של זה שבנה אותו בפועל, א"כ צודקים דבריך שהוי גזל ונראה שיש פה גם איסור של לא תסיג. אך אם אין ההסכם כתוב כנ"ל, אז האופן הפשוט כאן הוא שהאדם שבנה אף שבנה עם החומרים שלו הרי הוא כיורד לשדה חבירו ונטעה ברשות ויש חוב על בעל הקרקע לשלם לו את דמי העבודה והחומרים אך אין כאן לא תגזול או לא תסיג כיון שבעל הקרקע הוא הבעלים אלא שיש עליו חוב. ב. אין חיוב לשלם קנס. הרב תומר ישראלי