אני חייל בצה"ל, שחוזר בתשובה באיזור השנתיים וחצי, ואני באמת מתקדם לאט לאט בעבודה ה’, עם עליות וירידות, אבל יש כמה דברים מאד חשובים שעדיין מאד קשים לי. זה להשכים לתפילה בבוקר למניין ואפילו להשכים בבית לשעה נורמלית, רוב השעות שאני קם הן אחרי חצות היום, רציתי לדעת מה אני אמור להגיד מהסידור בזמן שאני מניח תפילין, האם שתי הפרשיות שבהתחלה וקריאת שמע זה מה שצריך? עדיין לא הצלחתי להתגבר על התאווה של השינה. ד.א. אני התחלתי לשמור נגיעה מהחברה, להתפלל ערבית ומנחה במשך כמה חודשים, רק ההשכמה של הבוקר עוצרת אותי מלקיים לפחות את המינימום לכבוד בוראי, סליחה שאני מאריך אבל זה מאד חשוב לי.. תודה!!

הקימה בבוקר אינה נוגעת רק לתפלת שחרית. זה נוגע לכל המיצוי והניצול הבריא והחיובי של היום. זה קשור לא רק לקדושה אלא גם לדרך ארץ. יתכן שאתה צריך התחזקות לא מצד התורה אלא מצד היכולת התיפקודית האנושית. גם יועץ רגיל יכול לתת עצות בכך. אם אתה קם מאוחר אתה מניח תפילין בשעת המנחה. מתפלל פעמיים שמנה עשרה. המינימום בהנחת תפילין היא אמירת שלוש פרשיות. כלומר על שתי הפרשיות שאת האומר תוסיף את פרשת ציצת הכתובה בסידור לאחריהם. חזק ותתחזק.