לכבוד חנוכה בני עקיבא מארגנים התנדבויות. באחת מההתנדבויות עברנו וחילקנו סופגניות בבתי חולים ובבתי אבות. שאלה שהתעוררה לי בהתנדבות: הרי יש הלכה שאסור לתת מאכל למישהו שלא יברך, אז איך עושים את ההתנדבות או שקידוש השם שבדבר גובר?

אני חושב שקידוש השם גובר, בייחוד שעושים את זה להרבות אהבה ואחווה. יש שיטת רבנו תם (במסכת גיטין סא) על המשנה: "משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית נפה וכברה", שלמרות שיכול להיות שהיא תעשה דבר איסור בזה, משום דרכי שלום העניין של מסייע לדבר עבירה נדחה. רבנו תם אומר בספר ישר וגם המאירי מביא על המקום ש"משום דרכי שלום" זה דווקא לשכנתה אבל לא למישהו אחר. אני זוכר שפעם נשאלה אצלי שאלה: חייל שלנו שנמצא בשרות ומקבל חבילה מהבית עם אוכל וממתקים ויש איתו אנשים באוהל שאינם יודעים לברך. האם מותר לו לכבד אותם? יש סבירות שהם יאכלו ולא יברכו. אמרתי לו שאם הוא יכול לברך בקול רם ויתכוון להוציא אותם, אפילו אם הם לא יענו אמן, שיעשה כך. גם אם הוא כבר ברך או שהוא לא אוכל כרגע, בכל זאת אמרתי שמותר. כדאי הוא רבנו תם, לא כמו התוספות שאומרים שיש לתלות בהיתר, לסמוך עליו אפילו אין במה לתלות משום דרכי שלום. הרי הם נמצאים באותה יחידה, מחר הם אמורים לקבל פקודה להסתער ביחד על כיבוש יעד ואחד עלול חלילה להיפצע והשני יגיש לו עזרה, אז פה זה דרכי שלום בולט. לכן אמרתי שהנושא של דרכי שלום זה גובר על המסייע לדבר עברה. אם אתה לא מכיר אותו זו בעיה אבל לחבר שלך או להרבות אהבה ואחווה מותר. יש תשובה על יהודי נדבן שאינו שומר מצוות וביקר בישיבה אחת והוא בא ביום חם, לא יתנו לו לשתות? הרי הוא בא לעזור לישיבה.