ראיתי באתר שכבוד הרב אליעזר שחור דן בשאלת שכחת שעון של ילד בטיול. רציתי לשאול, האם לא קיים כאן דין של "אבדה מדעת", מפני שמדובר בילד?

בחו"מ סימן רס"א דן המחבר באבידה מדעת. ואכן אחת הדוגמאות לדין זה היא חפץ שניתן לקטן ומקור דין זה הוא בב"ב פד: מהשולח צלוחית ביד הקטן לחנוני (אמנם שם בסימן מביא דוגמאות אחרות). ונחלקו הראשונים בדין אבידה מדעת, לרמב"ם פטור מחובת השבה וכן פסק המחבר. אולם לדעת הטור הוי כהפקר וכל הקודם זכה, והובא בשם י"א ברמ"א. וכתב שם הנתיבות שגם לרמב"ם אף שלכתחילה אין ליטול אם נטלה הרי זכה בה. ועוד כתב שם הנתיבות שבקטן ששייך בו קצת דיני שמירה לא אמרינן בו אבידה מדעת. וכתבו האחרונים שמגיל 6/7 הוי משומר קצת, ולכן בילד בגיל בי"ס לא נאמר שהוי כאבידה מדעת. הרב חגי וייסמן