היכן המקור לכך שאשכנזי או ספרדי החיים ב"ה בארץ ישראל צריכים לנהוג ע"פ פוסקים מבני עדתם ?

בדורות הקודמים, אם לדוגמה יהודי אשכנזי בודד היגר לישוב של ספרדים – הוא כאילו נתבטל לבני המקום והוא נוהג כמו מנהג יהודי ספרד בין להקל ובין להחמיר. לעומת זאת האשכנזים שעלו ארצה לא עלו כבודדים אלא עלו קהילות, תלמידי הגר"א ואחר כך עוד ועוד, זו קבוצה שלמה וקבוצה לא מתבטלת לקבוצה אחרת. לכן בארץ שיש לנו אוסף של כמה וכמה עדות, וכל בן עדה שעולה יש לו במקום מגוריו את בני העדה שלו, כל אחד נוהג לפי מנהגי עדתו ולא מתבטל לעדה אחרת כי הוא לא בתור יחיד הוא בתור חבר מקבוצה שלמה.