שלום, אני נערה דתיה בת 15 מאזור גוש עציון (אוכלוסיה דתית ברובה) ואני לא שומרת נגיעה. לפני כשנה כתבתי לאתר שאינני מבינה מה הטעם לשמירת נגיעה והשבתם לי שברגע החתונה תהיה שמחה הדדית בין הצדדים בכך שכל אחד "טהור" ו"החתן יהיה רק שלי" (וההפך). האם זו הסיבה? ש"החתן יהיה רק שלי"? יש כ"כ הרבה שיחות ודיונים על זה באוכלוסיה הדתית, האם זה הסיבה (סליחה, זו דעתי) הפשוטה הזו??? אשמח לתשובה. תודה.

לא כל כך ברור לי שאלתך. אני מניח שענו לך בנוגע לאיסור נגיעה והסבירו לך את מושג הקדושה שאנו כיהודים אמונים עליה. הקדושה היא נקודת הויכוח הגדולה ביותר שיש ביננו לבין התרבות המערבית שאינה מציבה דרך לחיי קדושה. כדי לזכות לחיי קדושה צריך להיות אדם שלא זורם עם הטבע כמות שהוא אלא אדם שנותן ערך לכל מפגש שהוא נפגש עם כוחות הטבע. במיוחד הדברים נכונים בנוגע למפגש עם הכוח והמשיכה למין השני. זהו כוח חיים חזק מאד שאנו צריכים ללמוד שלא להשתמש בו סתם אלא רק להשתמש בו רק עם משמעות. אי שמירת נגיעה, המשמעות היא שאת מה שיש בנגיעה בין איש לאישה אנו עושים סתם ולא מקדשים ומייחדים את זה. זהו כיוון ההסברה לאיסור נגיעה. ההגדרה שהחתן יהיה רק שלי הכוונה לא במובן הגס והרדוד של התרבות המערבית. מדובר על רמה גבוהה יותר. על יכולת להתיחדות וקשר מיוחד ברובדים כוללים יותר שבין השאר כוללים גם את נושא הנגיעה. לא ברור לי מדוע יש לצחוק על הסברה זו. אולי מושג הקדושה לא מקובל על התרבות המערבית. אולם זאת אמונתנו היהודית.