כל דבר בעולם הוא גילוי של מקור רוחני גבוה לאין ערוך.
תרגום התורה כמו בחטא העגל לבשה התורה את הלבושיים הגשמיים ביותר ואיבדה את כל העומק והמאור שבה - חושך ירד לעולם.
אך גם צלילי החושך הללו הם הכנה לאור הגדול בימות המשיח, בהם התורה תתפשט לכל העמים בשיא טהרתה.
בצום עלינו להתעלות מעל החומר והגוף וכך להתעסק בעבודת ה'.
פטירת עזרא הוא מלאכי כואבת לנו כי היא בעצם סוף הנבואה בישראל.
הפיתרון - אחדות.
תפקידנו בדור הגאולה לשאוף לגדלות והתקדמות הגאולה.
צומות חורבן בית ראשון, שבטלו בבית שני, חזרו לאחר קריסת ממלכת החשמונאים וחורבן הבית * החגים על ניצחונות החשמונאים בטלו לאחר מפלתם – חוץ מחנוכה * נכדו של מתתיהו נטה לכיוון הצדוקי המתייוון, ובנו ינאי הוסיף לדרדר את מצבה הרוחני של המלוכה * ערבוב הכהונה והמלכות תרם להתפרקות * הימים הסמוכים לעשרה בטבת – יום תרגום התורה ליוונית ויום פטירת עזרא – מציינים את הבעיות הרוחניות בבית שני * חנוכה נשאר, והוא מזכיר את האור הרוחני שצמח בבית שני, ואת ניצחון היהדות בטווח הארוך
צום עשרה בטבת יכול להיות אפילו בשבת, אך מה כל כך חמור בעשרה בטבת?
זוהי נקודת ההתחלה והשורש לכל החורבן, וכל החורבן הוא ר מעט מצער השכינה.
התענית היא חיבור לצער השכינה.
למרות כל הקשיים מבית ומחוץ, אסור לפחד וצריך להתחזק באמונה ובביטחון.
שלשה צומות בחודש טבת: ח', ט' וי'.
ח' טבת - החושך שבא לעולם מתרגום התורה והאור שיחזור לעתיד.
ט' טבת - יום שנולד בו אותו האיש ימ"ש. החומרה שבשימוש בתאריך לועזי.
י' טבת - נפסק כר' עקיבא.
יום הקדיש הכללי
לפעול בעשרה בטבת לחיזוק חומות ירושלים ובניין הארץ * מחאה על אזלת ידה של הממשלה בבניין ירושלים * מי שאדיש למצבה של ירושלים לא יראה בשמחתה * בניין ירושלים מביא לקיבוץ גלויות * יעקב חושש לעזוב את ארץ ישראל * שיבוש הדעת שנגרם מהקשבה לשידורים החיים מהשריפה בכרמל * השידור האינטנסיבי לא יועיל להיערכות טובה יותר לטיפול בסכנות ובאסונות * התקשורת מחפשת את האשם כדי לתלותו בכיכר העיר
עניינו של עשרה בטבת - קריסת האמונה המוטעית שבית ה' לא יפול לעולם. כך גם היום עלינו להשתחרר מתפיסה שכזו ולפעול לשמירה על הקיים באופן טבעי. המדינה הריכוזית איננה מסוגלת לשלוט בצורה איכותית ולדאוג לצרכים של הקהילות השונות.
מדוע נקבע תאריך הצום לפי המצור בימי הבית הראשון? מות עזרא הסופר - מנהיג, אחרון הנביאים, והמגשר בין תורה שבכתב לתורה שבעל-פה; יום הקדיש הכללי וההתנגדות לקביעת יום השואה בניסן; אכילה ושתייה לפנות בוקר בטרם החל הצום; חולים פטורים מהצום אף אם אין בהם סכנה; דינם של קטנים, חיילים, חתן וכלה ובעלי ברית; רחיצה בחמין לא נאסרה, וטוב להחמיר.
א. תענית ציבור – המצווה מהתורה ומדרבנן ב. מאורעות חודש טבת ותיקונם ג. מהותו הפנימית של יום התענית – יום קדוש של התעלות רוחנית ד. חשבון הנפש של דורנו ה. תפקיד לומדי התורה.
