זיתים וקצה הלחם

אמרו לי שאכילת הרבה זיתים ואכילת קצה הלחם (המקום שבו הוא נושך בכיכר השני) גורמים לשיכחה, האם זה נכון? בכלל, האם לחשוש לאמירות כאלו?

על זית כתבו חז"ל בסוף מסכת הוריות, ועל זה כתב הרב יעקב עמדין שזה מדובר בזיתים חיים אבל היום שאוכלים זיתים כבושים זה לא מביא לשכחה. ואם חז"ל כתבו את זה אז יש לזה השפעה על הזיכרון. וכן הדין לגבי אכילת לב.