"וצריך להבין איך אפשר לומר כן שאף אנו יצאנו בפועל ממצרים? לכאורה היה נראה לפרש זאת ע"פ המדרש (לקח טוב נצבים):"אתם נצבים היום כולכם - אמר להם משה בואו ראו כמה יציבות התייצבתם, בתחילה על הים, כענין שנאמר: התיצבו וראו את ישועת ה’." בהמשך לציטוט מהטקס שאלה לי- על פי המסורת מי עוד יצא/יצאו ממצרים ושמו/שמם לא מופיע בצורה מפורשת? (וכוונתי גם לא ל"ערב רב")?

הנצי"ב בפירושו להגדה של פסח מסביר זאת על פי הגמרא במסכת סנהדרין. הגמרא אומרת שהאדם נברא יחידי כדי שכל אדם ואדם ידע את גודל חשיבותו, שהעולם כביכול עומד עליו והוא יכול להכריע את העולם כולו לכף זכות. כפי שכותב הרמב"ם בהלכות תשובה על "צדיק יסוד עולם" - שהכונה היא שאדם שעשה מצוות ומעשים טובות מצדיק את כל העולם וכולו עומד בזכותו. המגיד בהגדה של פסח רוצה לומר, שיכיר האדם שכל מה שנעשה אז ביציאת מצרים נעשה בשבילו - ה' עשה אז את כל הניסים בגללו - כדי שהוא יוכל למלא את חייו בתכנים אמיתיים ויחיה חיי קדושה ויפרסם את שם השם בעולם. אדם שיחדיר זאת למודעותו ממילא ידע את גודל האחריות וימלא את שליחותו העולם בשלימות ובמלוא הרצינות. אפשר לראות, שלמרות שיצאו ממצרים 60 ריבוא אנשים, נכנסו לארץ רק יהושע וכלב מהדור ההוא. כלומר: ה' מוכן לעשות את כל הניסים ולשנות את מערכות הטבע רק בשביל בודדים, כי לא הכמות קובעת אלא האיכות. ועל כן לא יפול לב המאמין כשהוא רואה שהם במיעוט, כי הם העיקר שבשבילם השם בורא ומנהיג את העולם.