בעזרת השם יוולד לנו בן זכר. לאחרונה כמה אנשים ממקום עבודתו של בעלי שוחחו עימו והעמידו אותו על כך שברית המילה, כביכול, הינה מעשה ברברי, לא מוסרי, מיותר ומסוכן לילד. הגענו לויכוחים קשים ומרים עד מאוד. הוא אמר שלא יסכים לעשות ברית מילה לתינוק ואני איני מוכנה לוותר על ברית מילה. הדבר חורה וכואב לי מאוד ואיני יודעת מה לעשות! אני יודעת שלא אוכל לבצע ברית מילה לבני על דעת עצמי, וכי אני צריכה את הסכמתו. בעלי שומר תורה ומצוות, דתי ודי מקפיד. ואיני יודעת מה נכנס לו ומה הכניסו לו לראש. בימים האחרונים הוא נתרכך מעט ואמר שישקול לקיים ברית מילה, אך שהדבר לא יעשה על ידי מוהל אלא על ידי רופא בבית החולים. ובנוסף שלא יהיה כל טקס אלא רק מעשה ניתוחי, בלי ברכות ובלי משפחה נוכחת, כמו כל ניתוח אחר. כל העניין קשה לי ואיני יודעת מה לעשות. מצד אחד, בעלי הסכים להתפשר ולבצע ברית מילה, מצד שני לא יהיה טקס, לא יהיה מוהל. אני חוששת שאם לא אסכים לאפשרות זו, בסוף בני לא יימול כלל. כיצד עלי לנהוג? האם מילה בבית החולים נחשבת למילה? האם מילה ללא טקס נחשבת למילה? האם בני ייחשב ליהודי אם לא יימול?

אני מופתע מדברייך. 99% מעם ישראל נימולים - דתייים וחילוניים. יש גם גויים נימולים. את אומרת שבעלך דתי. איני מבין איך הוא יכול לבטל על דעתו מצוה שמי שלא מקיימה כורת את עצמו מעם ישראל. הרי ברית המילה היא המצוה הבסיסית של אדם מישראל. ערל נחשב למעין "גוי". כנראה שעובר עליו משהו עמוק יותר והדבר מחייב טיפול שורש. עליכם לשוחח הרבה שיחות נפש שקטות ורציניות כדי לבר מה קורה לו. בכל אופן בינתיים אין מנוס מפשרה כל שהיא. לפחות שרופא דתי ימול אותו בזמן. הטקס אינו מעכב, אם כי כמובן העדרו הוא פגם. אגב, המשפחה מה אומרת?