מה עתיד להיות בעולם המתוקן? האם כל ההסתכלות שלנו על דברים בעולם הזה ישתנו? האם יחד עם השוני הרוחני יהיה שוני גשמי (חוץ מבניית בית המקדש כמובן)? האם ההסתכלות שלנו על החיים עצמם היום צריכה להיות שונה? הידיעה שהיום בעזרת ה’ יבוא המשיח ויבנה ביהמ"ק (במהרה בימינו) צריכה להשפיע על עשיית הדברים היום יומיים בחיי’? ערב לפני צום עשרה בטבת אצלנו באולפנה איחלתי לבנות "צום מועיל", אחת הבנות אצלנו אמרה "נפגש מחר בביהמ"ק". כמובן שאמרתי "אמן", ואיחלתי כמוה גם לאנשים כך, אבל המציאות היא שאולי ביהמ"ק לא יבנה מחר ולכן אני מקווה שיהיה לה צום מועיל- ואמרתי לה את זה "נתראה מחר ואם חלילה לא, שיהיה לך צום מועיל"... אותה חברה לא הסכימה לקבל את זה, ואמרה שלא יהיה צום. זה גרם ויכוח גדול - האם אנחנו באמת מאמינות שיבוא עכשיו המשיח...? כנראה שהרבה בנות באולפנה מאמינות ביכולת של המשיח להגיע אך לא מאמינות בהגעתו היום... האם זה נכון לשנות את כל התהליכים היום יומיים שלי בגלל הידיעה על בוא המשיח עכשיו?

שאלה גדולה שאלת חכמים נחלקו בדבר איך יהיה העולם בימות המשיח יש מי שאמר שהעולם לא ישתנה ויש מי שאמר שיהיה עולם שונה. הציפיה שלנו לגאולה צריכה בהחלט להשפיע על מעשינו כי על ידי מעשינו אנו יכולים לקרב את הגאולה. וגם הציפיה צריכה לרומם אותנו מחיים רדודים חסרי משמעות אל חיים ערכיים כדי להיות מוכנים לגאולה העתידה שאנו מצפים לה בכל יום. אנו צריכים להאמין שהיא שהיא יכולה לבוא בפתע פתאום. אך גם יתכן שצריך עוד להמתין הכל פתוח. אין אנו יודעים אימתי היא תבוא על כן צריך להיות מוכנים שהיא תבוא בקרוב, ולא להיות מאוכזבים אם היא מתעכבת כי אולי הקב"ה מעכב את הגאולהי כדי שניהיה מוכנים יותר.